העולם כפי שהוא נראה דרך עיניו של חתול שונה מאוד מזה שאנחנו חווים. כדי להבין את חוויותיו של החתול, עלינו להכיר כיצד הוא משתמש בחמשת חושיו – ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע – ואיך הוא מעבד את המידע שהם מספקים לו. למרות שהחושים שלנו ושל החתול דומים, הם פועלים בדרכים שונות לחלוטין.
הבנת ההבדלים הללו יכולה לסייע לנו לחיות בהרמוניה רבה יותר עם החברים הפרוותיים שלנו. ביום השנה לחתולים, בואו נצלול לעולם של החתולים ונבין אותם קצת יותר טוב.
ראייה
כמו בני אדם, גם חתולים משתמשים בראייה כדי לראות את העולם שסביבם וכדי לצוד. אך המבנה השונה של עיני החתול גורם לו לראות את העולם בצורה שונה משלנו.
אמנם חתולים זקוקים לאור מסוים כדי לצוד, אך הם מצוידים בכישורי ראיית לילה מעולים. עיניהם של החתולים מותאמות לראות בתנאי אור נמוכים הודות לקרנית גדולה ודמוית כיפה, המאפשרת לאסוף כמות מקסימלית של פוטונים. האישונים שלהם ארוכים ונמשכים לאורכו של היום, מצרים לפס במהלך היום ומתפשטים עד פי 300 כשהחשיכה יורדת (לעומת פי 15 בלבד אצל בני אדם).
בגב עיני החתול יש שכבה בשם tapetum lucidum, שמחזירה אור לא מנוצל חזרה אל הרשתית. תכונה זו מסייעת להם לראות באור מעומעם וגורמת לאפקט ה"הברקה" שאנו רואים בעיני חתולים בלילה. בנוסף, הראייה ההיקפית של החתול טובה יותר משלנו.
מצד שני, החתולים רואים את העולם בפחות צבעים ובפחות חדות מאשר בני אדם, בגלל מיעוט תאי הקונוס ברשתית, האחראים לקליטת צבעים. מה שהחתול רואה ממרחק של 6 מטרים, אנו יכולים לראות ממרחק של 30 מטרים. עם זאת, הם מגיבים לתנועה הרבה יותר טוב מאשר לפרטים מורכבים, כך שראיית הצבע המופחתת אינה מכשול עבורם.
שמיעה
אוזניו המשולשות של החתול מתפקדות כצלחות לווין קטנות. הן מסוגלות להסתובב ב-180 מעלות, ובכך לאפשר לחתול לאתר מקור קול בדיוק מדהים של סנטימטרים בודדים, וכל זאת תוך שש מאיות השנייה – מהר יותר ממצמוץ עין.
החתולים מסוגלים להבחין בהבדלים דקים מאוד בקולות, אפילו בעשירית טון. השמיעה העל-קולית שלהם עולה בהרבה על זו של בני אדם ואפילו כלבים. מחקר משנת 2015 הראה כי חתולים מעדיפים מוזיקה המשלבת צלילים שקשורים לעולמם, כמו גרגור ודופק המזכיר יניקה, על פני מוזיקה המיועדת לבני אדם.
ריח
החוש המפותח ביותר של החתול מרגע לידתו הוא חוש הריח. גורי חתולים שזה עתה נולדו משתמשים באפם כדי לנווט אל הפטמות ולזכות בלגימת חלב ראשונה.
ההערכה היא שחוש הריח של חתול חזק פי 14 מזה של בני אדם. האפיתל הריחי, הרקמה המתמחה באף שמכילה את הקולטנים הקולטים ריחות, הוא פי חמישה עד עשרה גדול יותר אצל חתולים מאשר אצלנו. יש להם עד 200 מיליון תאי ריח מיוחדים, לעומת חמישה מיליון בלבד אצל בני אדם.
לחתולים יש גם איבר יעקובסון, שממוקם מעל הפה ומחובר למוח, חלקו האחראי על התנהגות מינית, תזונתית וחברתית. כאשר חתולים מריחים משהו מעניין, הם פותחים מעט את הפה ומכופפים את השפתיים העליונות בתגובה הנקראת "תגובה פלמנית". פעולה זו מאפשרת למולקולות הריח להיכנס לאיבר יעקובסון ומגבירה את יכולתם לזהות ריחות.
מגע
החושים של חתולים כוללים גם מגע, והם תלויים מאוד בשפמותיהם. השפם, המכונה vibrissa, הוא ארוך ועבה יותר משערות רגילות של חתול, וכל אחד מהם צומח מזקיק עשיר בעצבים ובכלי דם, מה שהופך אותם לרגישים כמו קצות האצבעות שלנו.
שפמות אלו מסייעים לחתול לפצות על הראייה הקרובה הפחות חדה שלהם, הם חשים תנועות אוויר עדינות שיכולות להצביע על נוכחות טרף ומסייעים לחתול לנווט סביב מכשולים.
כעת, כשיש לכם הבנה טובה יותר כיצד החתול שלכם חווה את העולם, אולי תבינו אותו קצת יותר טוב.
