קזחסטן הפכה לשחקן כלכלי חשוב באירואסיה, עם צמיחה מרשימה מאז קבלת העצמאות בשנת 1991. המדינה היא הכלכלה הגדולה ביותר במרכז אסיה, המונעת על ידי משאבי הטבע השופעים והליברליזציה הכלכלית שלה. התמ"ג שלה הגיע לכמעט 260 מיליארד דולר ב-2023, לעומת 11.3 מיליארד דולר בלבד ב-1993. עם עתודות עצומות של נפט, גז, מינרלים וחומרי גלם קריטיים. קזחסטן משכה השקעות זרות משמעותיות, שתרמה לעלייתה כמעצמה כלכלית מתפתחת באזור. גורמים אלו הפכו את קזחסטן למועמדת רצויה להצטרף ל-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), שכן הצלחתה הכלכלית עולה בקנה אחד עם ההתמקדות של הארגון בטיפוח שיתוף פעולה בין מדינות מתפתחות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.
בשנים האחרונות, הדיונים סביב הצטרפותה הפוטנציאלית של קזחסטן ל-BRICS התגברו, כאשר גם סין וגם רוסיה הראו תמיכה בהצעה של המדינה. עם זאת, ב-16 באוקטובר הודיע דוברו של נשיא קזחה קאסם-ג'ומארט טוקאייב, בריק אואלי, כי קזחסטן תימנע ככל הנראה מהגשת בקשה ל-BRICS, לפחות בזמן הקרוב. החלטה זו, אף על פי שהיא מפתיעה במקצת בהתחשב בהתרחבות האחרונה של BRICS, משקפת את יעדי מדיניות החוץ הרחבים יותר של קזחסטן.
שמירה על ניטרליות ומדיניות חוץ מאוזנת
אחת הסיבות העיקריות מאחורי החלטתה של אסטנה נעוצה בתמיכתה באו"ם כגוף הבינלאומי המוביל השולט בעניינים גלובליים. הנשיא טוקאייב הדגיש בקביעות כי אמנת האו"ם חייבת לשמש בסיס למשפט הבינלאומי, ומדגיש את החשיבות של עמידה בעקרונותיה כדי להבטיח סדר גלובלי צודק. בנאום בפורום המחשבים של אסטנה ב-17 באוקטובר, הנשיא טוקאייב הצהיר, "אני משוכנע בתוקף שיש לחזק את האומות המאוחדות כי אין לה תחליף. בעוד שלאו"ם יש חסרונות רבים, אין לנו ברירה. לפיכך, קזחסטן מתכוונת להמשיך לשתף פעולה עם כל המדינות החולקות עמדה זו בחיזוק תפקיד האו"ם. יש לשמוע את קולן של מעצמות אזוריות ובינוניות, במיוחד במועצת הביטחון. גם מועצת הביטחון זקוקה לרפורמה, שכן היא נמצאת כיום במבוי סתום, שממנו עלינו למצוא מוצא".
מדיניות החוץ של קזחסטן הממוקדת בשלום, המעוגנת בריבוי צדדיות, מתיישבת עם המשימה והערכים של האו"ם. המדינה מציבה את עצמה כפלטפורמה ניטרלית למשא ומתן בין צדדים מתנגשים, כפי שניתן לראות בתפקידה בתהליך אסטנה, שהקל על דיונים על מלחמת האזרחים בסוריה. לאחרונה, קזחסטן אירחה את המשא ומתן בין אזרבייג'ן לארמניה באלמטי. אם קזחסטן הייתה מתיישרת יותר מדי עם BRICS, יכולתה לתווך בין צדדים מתנגשים עלולה להיפגע, במיוחד לאור הדינמיקה הגיאופוליטית של BRICS.
מיקומה הגיאוגרפי של קזחסטן, הדחוס בין מעצמות גדולות כמו סין ורוסיה, מחייב פעולת איזון זהירה. המדינה אימצה את מה שהיא מתארת כגישה "מאוזנת ופרגמטית" לדיפלומטיה, תוך שיתוף פעולה עם מעצמות המערב והמזרח מבלי להתיישר יותר מדי עם אף גוש בודד.
הצטרפות ל-BRICS עלולה להטות יותר מדי את מדיניות החוץ של קזחסטן לקראת יישור קו עם סין ורוסיה. שינוי כזה עלול להסתכן בהרחקת השותפים האסטרטגיים האחרים של קזחסטן, כולל ארצות הברית והאיחוד האירופי, עימם פיתחה יחסי סחר ודיפלומטיים חזקים. על ידי הימנעות מחברות ב-BRICS, קזחסטן יכולה להמשיך לנווט במעמדה העדין בין מזרח למערב.
לא סבבה לסין ולרוסיה
יחד עם זאת, אין לראות בהחלטה של קזחסטן על חברות ב-BRICS כדחייה של יחסיה עם סין ורוסיה. להיפך, קזחסטן נהנית מקשרים כלכליים ומסחריים חזקים עם שתי המדינות. בשנת 2023, הסחר של קזחסטן עם סין הגיע לשיא של 41 מיליארד דולר, זינוק משמעותי משנים קודמות ועלייה של 32% לעומת 2022. הזינוק הכלכלי הזה הוא תוצאה של פרויקטי השקעה מתמשכים, עם 45 מיזמים משותפים בין קזחסטן לסין בשווי של למעלה מ-14.5 מיליארד דולר על פני מגזרים מרכזיים כמו אנרגיה, כלכלה ירוקה ותשתיות. בנוסף, 2022 ו-2023 היו שנות שיא עבור שיתוף הפעולה הכלכלי בין רוסיה לקזחסטן, עם סחר של 26 ו-27 מיליארד דולר בהתאמה. כמעט מחצית מכל החברות הזרות הפועלות בקזחסטן הן רוסיות והתלות ההדדית באנרגיה בין שתי המדינות הולכת וגוברת. בשנה שעברה, הוכרזה עסקה של 6 מיליארד דולר שתגרום לרוסיה לבנות שלושה מפעלי פחם בקזחסטן.
הנשיא טוקאייב קרא תדיר לשפר את היחסים עם סין ורוסיה. קזחסטן חברה גם בארגונים אזוריים אחרים הכוללים את שתי המדינות, כגון ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO) והוועידה לאינטראקציה ואמצעים לבניית אמון באסיה (CICA). היא גם חברה מייסדת של האיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי (EAEU), יחד עם רוסיה וכמה מדינות חברות אחרות. פלטפורמות אלו מספקות הזדמנויות רבות לקזחסטן לשתף פעולה עם סין ורוסיה בנושא ביטחון אזורי ופיתוח כלכלי, ללא צורך בהצטרפות רשמית ל-BRICS.
מנקודת מבט גיאופוליטית רחבה יותר, ההחלטה של קזחסטן להימנע מהצטרפות ל-BRICS יכולה להיתפס כמהלך אסטרטגי למניעת כבדות יתר של הארגון על ידי מדינות אירו-אסיה. BRICS, שנועדה במקור כקבוצה של כלכלות מתעוררות מאזורים מגוונים, מסתכנת באיבוד האיזון העולמי שלה אם היא תכלול את קזחסטן, עוד מדינה אירו-אסייתית בנוסף לרוסיה וסין. בלארוס מקווה להצטרף לארגון לאחר פסגת ה-BRICS בקאזאן ב-24 באוקטובר. שינוי כזה עלול לערער את האמינות של BRICS כמבנה גלובלי באמת, ולגרוע מיכולתה לייצג קשת רחבה של מדינות מתעוררות.
מיקומה של קזחסטן בצומת הדרכים של אסיה ואירופה מעניק לה תפקיד ייחודי להקל על סחר ושיתוף פעולה בין שתי היבשות, לרבות באמצעות פרויקטים כמו יוזמת החגורה והדרך של סין (דרך המשי החדשה) ומסלול התחבורה הבינלאומי הטרנס-כספי (TITR) ), שמתחיל מדרום מזרח אסיה וסין, ועובר דרך קזחסטן, הים הכספי, אזרבייג'ן, גאורגיה ובהמשך למדינות אירופה.
בכך שהיא לא מצטרפת ל-BRICS בשלב זה, קזחסטן שומרת על יכולתה לתקשר עם מגוון רחב של שותפים בינלאומיים, ומאפשרת לה להמשיך לשחק באקט איזון בין מעצמות מתחרות באירואסיה.
החלטה פרגמטית
בסופו של דבר, ההחלטה של קזחסטן בעניין BRICS היא פרגמטית. בעוד שהמדינה המרכזית באסיה נהנית מקשרים סחר וכלכליים חזקים גם עם סין וגם עם רוסיה, הצטרפות ל-BRICS עלולה לסכן את מעמדה כמדינה ניטרלית בעניינים גלובליים. יתרה מכך, חברותה של קזחסטן בארגונים אזוריים כמו SCO, CICA ו-EAEU מבטיחה שהיא תוכל להמשיך לשתף פעולה עם סין, רוסיה ומדינות חברות אחרות בנושאים אזוריים ללא צורך להצטרף ל-BRICS.
קזחסטן תמשיך להיות מעורבת עם BRICS בכושר הסברה. הנשיא טוקאייב מתכנן להשתתף בפגישה מורחבת של פסגת BRICS בקאזאן בשבוע הבא. עם זאת, היא לא תמשיך בחברות מלאה – אסטרטגיה המאפשרת לה לשמור על שיווי המשקל הדיפלומטי הזהיר שלה.
פרופסור מייקל רוסי הוא חבר סגל במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת לונג איילנד, ארה"ב, ומנהל התוכנית ללימודים בינלאומיים. הוא גם מדריך אוניברסיטאי באוניברסיטת רוטגרס, ארה"ב.
