דונלד טראמפ כינה את עצמו "איש התעריף" בקדנציה הראשונה שלו והיה ברור שיש לו תוכניות גדולות עוד יותר בשנייה. "'תעריף' … זה אחת המילים היפות ביותר ששמעתי אי פעם," אמר במהלך הקמפיין שלו. כלכלנים, ואפילו כמה רפובליקנים, הזהירו כי מכסים אינם שרביט קסמים, ומנפנפים בהם כשנשבע יעלה מחירים עבור הצרכנים האמריקאים ויעבירו מיתון. אבל הוא לא הסתדר: "התעריפים הם הדבר הגדול ביותר שהומצא אי פעם", הוא התעקש. ואז, ביום רביעי, הוא הודיע על 10 אחוז מכסים כֹּל שותפי סחר, ועוד יותר על סין ואחרים, מה שמניע הבטחות תגמול מכל רחבי העולם.
כעת, משקיעים גדולים מבולבלים. מנכ"לים בוול סטריט שתקו ברובם ומנהיגים עסקיים חזקים אחרים כולל על פי הדיווחים ג'ף בזוסניסו, אם כי ללא הצלחה, להניא את הנשיא ללא תגמול. אבל מה שהכי מבלבל הוא שנראה כי כמה רפובליקנים נתפסו מחוץ לשומר. ארבעה סנאטורים של GOP –סוזן קולינס– ליסה מורקובסקי– ראנד פולומנהיג לשעבר מיטש מקונל– מוצב עם דמוקרטים כדי לגנות את המדיניות החדשה. אחרים הביעו את חששותיהם בתקשורת, אם כי בנימה מדוקדקת, כדי לא להרגיז את הבוס שלהם. "אנחנו פשוט לא יודעים" מה תהיה השפעת התעריפים, הסנטור הרפובליקני ג'ון קנדי אמר לעיתונאים ביום רביעי. "כל מי שאומר לך אחרת שאומר שהם יודעים שעשן את החסה של השטן."
חלק מהחברים-אולי לא ממש מוכנים למשוך בכתפי בכתפיו בפומבי בהימורים עם רווחתו הכלכלית של הציבור האמריקני-מתמקדים בשאלות על התעריפים, או הסתתרו מאחורי האנונימיות שלהם כדי להביע את אי הנוחות שלהם. רבים ניסו לשדל את הבית הלבן בגילוי, בתקווה להגן על חלק מבוחריהם מפני כאב מלחמת הסחר שהם אפשרו. "החקלאים שלנו נמתחים," סנאטור קנזס ג'רי מורן אמר לפוליטיקו.
לא כולנו?
ההכרזה של טראמפ שלחה היום (רביעי) חוזים עתידיים על צניחה, וההתמוססות בשוק נמשכה. אבל טראמפ, בפוסט חברתי של האמת ביום חמישי בבוקר, התעקש שהכל היה בסדר: "המבצע הסתיים!" הוא כתב. "המטופל חי, והוא מרפא. הפרוגנוזה היא שהמטופל יהיה חזק בהרבה, גדול יותר, טוב יותר ועמידה מתמיד."
נראה. זה אדם שהצליח לרוץ בתי קזינו לפשיטת רגל, קשה להאמין הרבה בהבטחותיו שמשטר התעריפים הזה ישתלם-במיוחד מכיוון שהתעריף הממוצע המשוקלל במסגרת התוכנית החדשה שלו הוא, בכמה ניתוחים, למעשה גבוה יותר מהחוק סמוט-האוולי הרבים שהחמיר את השפל הגדול. טראמפ, שנאמר בגן הוורדים ביום רביעי, הציג תשלום חלופי על אותו אסון פרוטקציוניסטי: השפל, הוא אמר, "מעולם לא היה קורה אם היו נשארים עם מדיניות התעריף."
טראמפ, כמו תמיד, הוא שלט על צומת הטיפשות השחצנית, דרגת אינטרס עצמי וטרוניות מרות-וקשה לדעת היכן אחד מסתיים והשני מתחיל. באיזו מידה טיפשות זו, ובאיזו מידה הוא מייצר בכוונה כאוס? כך או כך, המפלגה שלו, כרגיל, עוברת בעיקר לנסיעה. "אני חושב שזה סוג של הימור בסיכון גבוה שהוא עושה בכלכלה," סנאטור GOP רון ג'ונסון אמר לאקסיוס. "יכול להיות שהוא צודק."
ואם הוא לא? הציבור האמריקני יתקע בפיגור ההימורים שלו.
