סֵנָטוֹר כריס קונס דיבר במהירות. הוא היה צריך להגיע לרצפת הסנאט כדי לאשר את קבוצת הנשיא האחרונה ג'ו ביידןהמועמדים לשפיטה של בית המשפט, מה שהוסיף למספר המינויים הגדול ביותר בקדנציה של ארבע שנים מאז ממשל קרטר. "זה לא רק יהיה מספר שיא. זו תהיה מערכת שופטת פדרלית רחבה, מגוונת, מנוסה, מוסמכת, צעירה יותר, מאות שופטים בבית המשפט המחוזי, המחוזי וברמת בית המשפט העליון", אומר לי קונס. "אלה מינויים לכל החיים. מורשתו של ג'ו ביידן במערכת המשפט הפדרלית תימשך דור".
אבל כרגע, נראה שהמורשת הכבדה ביותר של ביידן היא נוראית: שנה אחרונה הרת אסון בתפקיד שעזרה לחזור דונלד טראמפ לבית הלבן. בקיץ שעבר, כשביידן נאחז במינוי מפלגתו, אסטרטג דמוקרטי בכיר תיאר לי, באופן נבון, את הסיכון של הנשיא להדביק אותו: "הכל ייראה באשמתו. כל מושב בסנאט אבוד, כל מושב בבית אבוד, כל זכות שטראמפ נוטל. הכל בבעלותך." ביידן סוף סוף פרש מהמירוץ, כמובן, אבל רק בסוף יולי; התזמון, יחד עם חוסר הפופולריות הרחבה והעמוקה שלו, עזרו להכניס את הדמוקרטים לבור פוליטי עמוק שממנו קמאלה האריס לא טיפס החוצה.
ועכשיו, טראמפ ינסה לקרוע רבים מהדברים הטובים שבידן עשה במהלך כהונתו. הנשיא לשעבר והעתיד בילה זמן רב על מסלול הקמפיין של 2024 ונשבע להפוך את המדיניות והעמדות של ביידן בכל דבר, החל מזכויות טרנסג'נדרים ועד להגבלות הגירה. טראמפ עשוי גם לנסות לבטל שינויים רגולטוריים שנעשו במהלך 60 הימים האחרונים של נשיאותו של ביידן. עם זאת, למרות כל ההשלכות שעשויות או לא יהפכו לפעולה, ולמרות כל הנזק האמיתי שטראמפ בטוח יגרום, ישנם הישגים גדולים של ביידן שהם הוכחה לטראמפ.
שלושה ראויים להכרה מיוחדת כי תהיה להם השפעה, בדרגות שונות, על נושאים קיומיים. החריף ביותר: במקום לעסוק ביציבה בידודית ובהסתכלות מוזרה כלפי ולדימיר פוטין, ארה"ב נרתעה באגרסיביות נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ארגנה התנגדות בינלאומית ושלחה מיליארדי סיוע אמריקאי. ביידן יכול היה להגן על אוקראינה אפילו יוֹתֵר בכוח? אוּלַי. "אני חושב שהקטנה של שליחת מערכות נשק הפכה למכשול אמיתי להצלחה אוקראינית גדולה יותר", אומר מייקל אלן, מומחה לביטחון לאומי בבית הלבן תחת הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש. שוב, סיכוני ההסלמה, במיוחד בהתחשב בארסנל הגרעיני של רוסיה, הפכו את הגישה ההדרגתית לנבונה. אוקראינה נותרה מדינה עצמאית ואלפי מאזרחיה חיים היום בגלל שבידן היה נשיא בארבע השנים האחרונות. לקניית הזמן הזה יש ערך אמיתי, כולל הסיכוי להפסקת אש תחת משא ומתן, גם אם ארבע השנים הבאות של אוקראינה יתבררו כעגומות. "המצב באוקראינה בהחלט נואש", אומר איבו דאלדר, שגריר ארה"ב לשעבר בנאט"ו. "אבל בואו נסתכל גם על הצד השני של הפנקס. הצבא הרוסי הושמד, ממש הושמד. נאט"ו חוזק משמעותית. אין לי ספק שהעולם הוא מקום טוב יותר היום בגלל ביידן ממה שהיה תחת טראמפ".
קרוב יותר לבית, אם כי גם בעל חשיבות עולמית, היה הקרב המוצלח של ביידן ב-2022 על העברת חוק חתימה. שמו, חוק הפחתת האינפלציה, היה קצת ספין פוליטי: נכון, ה-IRA כללה שינויים משמעותיים במדיניות הבריאות ובמדיניות המס שנועדו להוזיל עלויות. אבל הליבה של הצעת החוק הוקדשה לשינויי אקלים. היא הזרימה מאות מיליארדי דולרים של סובסידיות ממשלתיות לתוכניות אנרגיה נקייה ואקלים, ועוררה גל של השקעות פרטיות על ידי הצעת זיכוי מס של מיליארדי דולרים. טראמפ מתרגל באופן קבוע נגד הוראות שינוי האקלים של ה-IRA, וייתכן שהוא יוכל לבטל חלק מהמנגנונים שלה. אבל אי אפשר להחזיר את המזומנים שכבר זרמו לפרויקטים של אנרגיה ירוקה. היתרונות יורגשו ברחבי הארץ. "יחד עם חוק ה-CHIPS והמדע, זה הביא לכמעט טריליון דולר בהשקעות במגזר הציבורי והפרטי", אומר ג'ינה מקארתי, שהיה יועץ האקלים הלאומי הראשון של ביידן בבית הלבן. "זה לא הוצא כדי לשלול דלקים מאובנים. זה הושקע כדי להכיר בכך שכלכלת אנרגיה נקייה תהיה מועילה מאוד, לא רק לאקלים אלא גם כדי להשיג משרות טובות לאנשים. זה תוכנן כאופק של 10 שנים, ובתוך שלוש שנים אנחנו הרבה, הרבה מעבר לציפיות – טכנולוגיות חדשות למפעלי ייצור, סוללות חדשות להנעת אנרגיה, משאבות חום מקוריות, כלי רכב חשמליים".
המקום שבו יהיה הכי פחות אפשרי עבור טראמפ להחזיר את השעון אחורה הוא, באופן הולם ובאופן אירוני, המקום שבו ביידן הכי פחות יקבל קרדיט. דחף התשתית של הנשיא בנתה או בנו מחדש כבישים, גשרים, מערכות ביוב ופרויקטים של מסילות ברזל מחוף לחוף. עוד ב-2014, כשהיה סגן נשיא בלבד, אמר ביידן שנמל התעופה לה גוארדיה נראה מתאים יותר ל"איזו מדינת עולם שלישי" מאשר לעיר ניו יורק. מושל ניו יורק באותה תקופה, אנדרו קואומו, הוביל את תוכניות השיפוץ, אבל חוק התשתית של ביידן הקצה יותר מ-113 מיליון דולר כדי להגביר את השיפוץ בשדה התעופה. בינתיים, מתבצע גם מהפך עבור הצרימה הנצחית של I-95 דרומית לגשר הזיכרון של דלאוור, שהיא אישית עבור קונס, אשר תופסת את מושב הסנאט של דלאוור שהחזיק בידן במשך 35 שנים. "המחלף לקראת סיום", הוא אומר, "והוא ישפר באופן דרמטי את הפיתוח באזור, ויקטין את איכות האוויר וההשפעות העצומות הבריאותיות מהתנועה".
האם כל הניצחונות המרובים והלא-סקסיים הללו על מדיניות חוץ, שינויי אקלים ותשתיות עולים על ההשלכות של התבוסה המתוקשרת של האריס, במיוחד אם טראמפ מאפשר איסור הפלות לאומי או בונה מחנות מעצר המוניים? כנראה שלא. אבל חלק מהרווחים – שהושגו על ידי אדם ששירת את ארצו בכבוד במשך עשרות שנים ועומד לעזוב את הבית הלבן – יימשך מעבר לממשל שלו. מישהו צריך לפחות לקרוא על שמו שדה תעופה, קו רכבת או קטע בינעירוני.
