טייק אווי מפתח
- כ-80% מייבוא הנפט של סין חוצה את נקודת החנק של מיצר מלאקה, מה שמהווה פגיעות אסטרטגית במקרה של עימות עם הצי האמריקני.
- בייג'ינג הייתה פעילה מאוד בפיתוח נתיבי יבשה חדשים עבור קווי האספקה העיקריים שלה, אך רבות מיוזמות אלו יידרשו מספר שנים עד שיתממשו, אם בכלל.
- כל עוד סין תביא את יבוא האנרגיה שלה דרך קווי אספקה ימיים וסכסוך עם הצי האמריקני יישאר אפשרי, יהיה היגיון לעיכוב פלישת טייוואן.
"דילמת מלאקה" של סין היא דוגמה לגיאופוליטיקה בפעולה, או כיצד גיאוגרפיה יכולה להשפיע רבות על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של מדינה. היא מתייחסת לתלות הכבדה של סין על מיצר מלאקה, נתיב מים קריטי המחבר את האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט, שדרכו עוברות רבות משרשרת האספקה הקריטית של המדינה, כולל יבוא האנרגיה שעליו פועלת כלכלת סין. "הדילמה" נובעת מהאיום הנשקף ממצור הימי של ארצות הברית או ההודי על המיצר, אשר בתורו ישבש את קווי התקשורת הימיים של סין (SLOC). שיבוש כזה ייצור השלכות כלכליות חמורות על סין, ויציב אתגר לוגיסטי משמעותי בכל מלחמה היפותטית על טייוואן.
שרשראות אספקת האנרגיה החוצות את מיצר מלאקה הן בעלות משמעות רבה. בשנת 2019, יבוא הנפט הגולמי של סין הגיע ל-10 מיליון חביות ליום, מה שהפך אותה ליבואנית הגדולה בעולם. בסביבות 80 אחוז מהנפט הזה נוסע במיכליות דרך מיצר מלאקה, וסביר להניח שמספר זה לא ירד בהתחשב בכך שסין צפויה להסתמך על נפט זר עבור עד 80 אחוז מהצרכים שלה עד 2030. מיצר מלאקה הוא נקודת חנק שהיא גם משמעותי מאוד למסחר באופן כללי, כאשר עד 40 אחוז מתעבורת הספנות העולמית עוברת במימיו.
