שינויי האקלים מגבירים את הסבירות לאסונות טבע, כמו הוריקנים, באזורים שבהם חיים מינים פגיעים. חוקרים ממכון גלוב באוניברסיטת קופנהגן זיהו 3,722 מינים בסיכון ומדגישים את הצורך הדחוף באסטרטגיות שימור כמו רבייה בשבי וטרנסלוקציה.
מחקר מזהה למעלה מ-3,700 מינים בסכנת הכחדה עקב אסונות טבע, עם פעולות שימור דחופות הדרושות לשימור תפקודי המערכת האקולוגית ומניעת אובדן מינים.
אנשים רבים מבינים ששינויי האקלים משנים את עולמנו. עם זאת, זה יכול גם להגביר את הסבירות לאסונות טבע, כגון הוריקנים, באזורים שבהם פגיעים מִין לחיות.
עד לאחרונה, היה לנו ידע מוגבל לגבי המינים שנמצאים בסיכון במיוחד בגלל מפגעי טבע. כעת, חוקרים ממכון גלוב באוניברסיטת קופנהגן זיהו אותם, והחוקרים מאחורי המחקר מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה על סמך ממצאיהם.
"זיהינו אילו מינים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להכחדה עקב סכנות טבעיות, וזה היבט חדש בממצאים שלנו. אנו גם מדגישים אסטרטגיות למניעת הכחדות אלה, כגון תוכניות רבייה בשבי כדי להגדיל את גודל האוכלוסייה וטרנסלוקציה של המינים הללו", מסביר הפוסט-דוקטורט פרננדו גונסאלבס, אחד משני המחברים הראשונים מאחורי המחקר. עמיתו והמחבר הראשון של המחקר, הפוסט-דוקטורט הארית פארוק מוסיף:
"במחקר שלנו, על ידי חפיפה בין התרחשותם של ארבעה סוגים של מפגעים טבעיים למינים שיש להם תפוצה מוגבלת או מתרחשים במספרים קטנים, הצלחנו לזהות אילו מינים עשויים להיות רגישים יותר לאיומים הללו", הוא אומר.
החוקרים גילו שבסך הכל 3,722 זוחלים, דו-חיים, ציפורים ויונקים נמצאים בסכנת הכחדה מכיוון שהם חיים באזורים שבהם יש סיכוי גבוה להתרחש הוריקנים, רעידות אדמה, צונאמי והרי געש.
"מחצית מהמינים הללו הם מה שאנו נחשבים ב'סיכון גבוה' להכחדה עקב סכנות טבע, ורובם נמצאים באזורים הטרופיים ובמיוחד באיים טרופיים, שכבר חוו הכחדות רבות מאז התיישבות בני אדם, " אומרים ג'ונאס גלדמן ובו דאלסגורד, שהם מחברים בכירים של המחקר.
מאמצים להגביר את אוכלוסיות המינים בסיכון
כדי לעזור למינים לעמוד בסכנות טבעיות, חלקם עשויים להיות מועברים לאזורים בטוחים יותר ויוקמו מאמצי שימור כמו תוכניות רבייה בשבי. דוגמה אחת היא תוכי אנדמי שנמצא רק באי הקריבי של פורטו ריקו.
"התוכי הפורטוריקני, שהיה פעם נפוץ אך כעת בסכנת הכחדה עקב פעילות אנושית והוריקנים, מוגן באמצעות מאמצי רבייה בשבי והחדרה מחדש ברחבי פורטו ריקו. זה אחד הצעדים שאנו מדגישים במאמר שצריך לעשות כדי להגדיל את מספר הפרטים בטבע", אומר פרננדו גונסאלבס.
המחברים מקווים שהמחקר יתחיל מאמצים אחרים למנוע הכחדה של מינים בעתיד. הם גם שואפים שהמחקר שלהם יעבור מעבר לרישום מינים בסיכון עקב סכנות טבעיות, ולעודד מחקרים החוקרים ומבינים את ההשפעות האקולוגיות הרחבות יותר, כגון אובדן אינטראקציות בין מינים אלה לסביבתם.
"בהתחשב בכך שהיבטים חיוניים רבים של מערכות אקולוגיות, כמו האבקה ופיזור זרעים, תלויים במידה רבה באינטראקציות בין אורגניזמים חיים, לאובדן של אינטראקציות אלה עשויות להיות השלכות משמעותיות. זה עלול לגרום לירידה מהירה יותר במספר המינים ולירידה בתפקודים של המערכת האקולוגית", אומר פרננדו גונסאלבס, ומוסיף:
"אנחנו לא מאבדים רק מין אחד; אנחנו מאבדים שפע של פונקציות של מערכת אקולוגית שמינים אלה מספקים", אומר פרננדו גונסאלבס.
הפרויקט נתמך על ידי קרן המחקר העצמאית דנמרק (מספרי מענק/פרס: 0135-00333B; 0165-00018B).
