בעוד המלחמה באוקראינה נמשכת לשנתה השלישית, הגיע הזמן שארצות הברית תשקול מחדש את תפקידה ומטרותיה בסכסוך. ארה"ב השקיעה רבות בתמיכה באוקראינה נגד התוקפנות הרוסית, אך הארכת המלחמה אינה משרתת עוד את האינטרסים המערביים. בעוד שהמטרה הראשונית של החלשת רוסיה הושגה במידה רבה, להמשך הסכסוך עלולות להיות השלכות שליליות על ארצות הברית ובעלות בריתה.
כוחה המופחת של רוסיה
הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 חשפה ליקויים קריטיים בלוגיסטיקה, בתכנון ובביצוע הצבאי שלה. הציפיות לניצחון מהיר התנפצו במהירות כאשר הכוחות הרוסיים התמודדו עם התנגדות עזה מצד הצבא האוקראיני. התנגדות זו, יחד עם חישובים שגויים אסטרטגיים, הביאו לעלויות צבאיות משמעותיות עבור רוסיה. לפי תאגיד RAND, עד ספטמבר 2022, עלויות אלו נאמדו ב-40 מיליארד דולר, כאשר הוצאות צבאיות ישירות יגיעו ל-132 מיליארד דולר עד 2024. בנוסף, הפסדי התמ"ג של רוסיה לשנת 2022 נעו בין 81 מיליארד דולר ל-104 מיליארד דולר, והשמדת הון פיננסי הוערכה ב-322 מיליארד דולר.
על אף שהיא מקיימת את עצמה באמצעות הכנסות מנפט וגז, התחזית הכלכלית לטווח ארוך של רוסיה נראית עגומה. התלות המוגברת של המדינה בסין ובהודו, לעתים קרובות בתנאים לא נוחים, מדגישה את הפגיעות הכלכליות שלה. דיכוי פנימי והגירה משמעותית עקב גיוס והתנגדות פוליטית הלחיצו את המרקם החברתי והכלכלי של רוסיה.
הפלישה גם פגעה קשות במוניטין של רוסיה כמעצמת-על צבאית. הכישלון בהשגת ניצחון מהיר, יחד עם חולשות נראות לעין במבצעים צבאיים ובאבידות גבוהות, פגעו בתדמיתו על הבמה העולמית. למרות שקשוק הצבר, לא ניתן עוד להכיר ברוסיה כמעצמת-על ואינה מהווה איום גדול על ארצות הברית ובעלות בריתה.
הנטל הפיננסי על ארצות הברית
עם הושגו מטרות אלו, על ארצות הברית לשקול לשנות את האסטרטגיה שלה באוקראינה, שכן הארכת המלחמה תגרום ליותר חסרונות מאשר יתרונות.
ארה"ב סיפקה כמעט 175 מיליארד דולר בסיוע וסיוע צבאי לאוקראינה מאז החלה הפלישה. עם זאת, לאחר יותר משנתיים של סכסוך, יעילותה של תמיכה זו בשדה הקרב נתונה לוויכוח. הכוחות האוקראינים מתמודדים עם מחסור חמור בתחמושת, חיילים והגנה אווירית. מתקפת הנגד הצפויה בשנה שעברה לא הצליחה להחזיר שטחים משמעותיים מהכוחות הרוסיים, מה שהוביל למורל מדולדל בקרב הכוחות האוקראינים. ההפצצה הבלתי פוסקת, המחסור בנשק מתקדם והאבידות הכבדות בשדה הקרב גבו מחיר מיכולתה של אוקראינה לקיים את הגנתה. המשך הסיוע הכספי לאוקראינה לא סביר שישנה את מהלך המלחמה, כאשר התרחיש הסביר ביותר ימנע מרוסיה להשתלט על שטחים נוספים, אם כי במחיר של אבדות אוקראינים ניכרות.
יתרה מכך, התמיכה הציבורית של ארה"ב במלחמה הולכת ומתמעטת. בעוד שהרוב עדיין תומך במתן סיוע לאוקראינה, תמיכה זו פחתה עם הזמן. נכון לעכשיו, רק 60% מהאמריקאים תומכים בהמשך הסיוע הצבאי והכלכלי. בקרב הרפובליקנים והעצמאיים בעלי הנטייה הרפובליקנית, 48% מאמינים שארה"ב מספקת יותר מדי סיוע. בנוסף, רק 36% מהאמריקאים מאמינים שתמיכה באוקראינה משפרת את הביטחון הלאומי של ארה"ב, ואמון הציבור בהצלחתה של אוקראינה בשדה הקרב ירד באופן משמעותי.
השלכות גיאופוליטיות ותפיסה גלובלית
סירובה הנוכחי של וושינגטון לשקול משא ומתן השפיע על המוניטין שלה, במיוחד בדרום הגלובלי. מדינות מתפתחות רבות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית מציגות דעות חיוביות כלפי רוסיה וסין, המשקפות פערים אידיאולוגיים עמוקים יותר והתנגדות לדומיננטיות מערבית נתפסת בפוליטיקה העולמית. מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' מדגיש פער גיאופוליטי משמעותי, שבו אזורים אלה מתנגדים לעתים קרובות למה שהם רואים כהשפעה שלילית מערבית על הפוליטיקה העולמית. יתרה מכך, דו"ח מקבוצת המשבר מצביע על כך שבדיונים באו"ם, מדינות לא-מערביות הראו נטייה חזקה יותר לתמוך בסיום מוקדם של הסכסוך במשא ומתן, במקום לנקוט עמדה קשוחה נגד רוסיה. התעקשות מתמשכת של וושינגטון שאוקראינה תמשיך להילחם תרחיק עוד יותר את ארצות הברית, ותפחית את יכולתה למנף את היחסים בדרום הגלובלי.
הסכסוך המתמשך גם קירב את סין ורוסיה זה לזה, והיווה אתגר אסטרטגי לארה"ב. הסחר בין שתי המדינות זינק ל-240 מיליארד דולר בשנת 2023. סין הפכה לשותפת הסחר הבכירה של רוסיה, מספקת סחורות קריטיות ורוכשת דלק רוסי מוזל. בעוד שסין נמנעה ממתן סיוע צבאי ישיר, היא תמכה ברוסיה באופן דיפלומטי ורטורי, מהדהדת את הנרטיבים הרוסיים על המלחמה ומותחה ביקורת על הסנקציות המערביות. שותפות זו כוללת שיתוף פעולה טכני מוגבר ותרגילים צבאיים משותפים, מינוף האינטרסים והתלונות המשותפים שלהם לבניית בריתות ולהגברת השפעתם הגלובלית. לדוגמה, סין הפכה לשחקן מפתח בפרויקטים של תשתית ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, בעוד שלרוסיה יש השקעות משמעותיות במגזר האנרגיה של האזור. המאבק ברוסיה וסין המאוחדות יהיה מאמץ מאתגר יותר עבור ארצות הברית.
הדרך קדימה: זמן למשא ומתן
ארה"ב השיגה את מטרתה להחליש את רוסיה. עם זאת, המשך המלחמה מציג תשואה פוחתת וסיכונים הולכים וגדלים עבור ארצות הברית והעולם, כולל איומים במלחמה גרעינית. הגיע הזמן שארה"ב תשקול משא ומתן עם רוסיה. משא ומתן כזה יהיה ללא ספק מאתגר וידרוש ויתורים משמעותיים מאוקראינה. עם זאת, האלטרנטיבה – מלחמה בלתי נגמרת ללא מנצח ברור – מהווה סכנות גדולות עוד יותר.
המלחמה כבר חשפה את נקודות התורפה של רוסיה והחלישה משמעותית את מעמדה הצבאי והכלכלי. על ידי הקלה על הסדר במשא ומתן, ארה"ב יכולה להתמקד בתחרות הגוברת שלה עם סין, יריב הרבה יותר חזק מרוסיה.
סכסוך ממושך עלול לרוקן עוד יותר את משאבי ארה"ב ולהחליש את התמיכה הציבורית בהתערבויות בינלאומיות. לכן, ארה"ב צריכה לעבור מהארכת הסכסוך להקלה על הסדר במשא ומתן. פעולה זו לא רק תציל חיים ומשאבים, אלא גם תעזור להחזיר את היציבות העולמית ולשפר את מעמדה של ארצות הברית בקהילה הבינלאומית.
אלכסנדר קלקסון הוא המייסד של מכון החשיבה Global Political Insight בלונדון, וחוקר על רוסיה, שאותה סיקר בעשור האחרון. כיום הוא עורך מחקר על דעותיהם הפוליטיות של מיעוטים אתניים ברוסיה.
