אחד השלדים השלמים שנמצאו בקבר המעבר Frälsegården (אדם B/FRA043). השלד הוא של אישה בת 30-40, הקשורה רק בדרגה השנייה לפרטים בעץ הקרבה. לפי איזוטופי סטרונציום בשיניה, היא נולדה מחוץ לגיאולוגיה המשקעת של Falbygden, כנראה באזור סמוך של מערב שוודיה. הגולגולת הוסרה מוקדם יותר במהלך החפירה. קרדיט: קרל-גורן סיוגרן
עַתִיק DNA חילוץ מעצמות ושיניים מצביע על כך שהמגפה תרמה לירידה באוכלוסיות מתקופת האבן. מחקר חדש קורא תיגר על הנחות קודמות, ומצביע על כך שהמגפה השפיעה על אוכלוסיות אירופה הרבה לפני ההתפרצויות המשמעותיות בימי הביניים.
באירופה של המאה ה-14, מה שנקרא 'המוות השחור' הרס את האוכלוסייה, וחיסל כמעט שליש מתושביה.
אבל המגפה הגיעה לסקנדינביה כמה אלפי שנים קודם לכן, ולמרות כמה תיאוריות המצביעות אחרת, ייתכן שהמגיפה הייתה גרמה למגפה, על פי מחקר חדש מאוניברסיטת קופנהגן.
בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת גטבורג בשבדיה, חוקרים ממכון גלוב, ניתחו DNA משיניים ועצמות עתיקות של 108 פרטים שמתו לפני 5,000 שנה.
"הניתוחים מראים ש-18 מהאנשים האלה, 17%, נדבקו במגפה כשהם מתו. יתרה מכך, התוצאות שלנו מצביעות על כך שלזן המגפה הצעיר ביותר שאנו מזהים היה אולי פוטנציאל מגיפה", אומר הפוסט-דוקטורט פרדריק סירסהולם, שהוביל את ניתוח ה-DNA.
הגולגולות של שני הפרטים מהדור השני בענף הימני, FRA022 ו-FRA023, מונחות ליד לוח אבן גיר המכסה את הפרט הקדמוני, FRA021. קרדיט: קרל-גורן סיוגרן
משמעות הדבר היא שייתכן שהמגיפה באותה תקופה הייתה גורם תורם להתמוטטות האוכלוסיה בסוף התקופה הנאוליתית, הידועה בשם הדעיכה הנאוליתית. שבר אוכלוסין זה גרם לחלקים גדולים מאוכלוסיית החקלאים בסקנדינביה ובצפון מערב אירופה להיעלם בתוך מאות בודדות בלבד, לפני 5000 שנה.
"אנחנו לא יכולים – עדיין – להוכיח שזה היה בדיוק איך זה קרה. אבל העובדה שעכשיו אנחנו יכולים להראות שזה יכול היה לקרות כך היא משמעותית. הסיבה לירידה באוכלוסיה הזו, שאנו יודעים עליה זמן רב, תמיד הייתה נושא לוויכוח", אומר פרדריק סירסהולם.
החומר הארכיאולוגי שנותח מגיע בעיקר מקברי מעבר בשוודיה, אך אחד הפרטים הוא מארון אבן בסטבנס, דנמרק.
DNA עתיק מספק תשובות
הניתוחים נערכו באמצעות שיטה הנקראת "רצף רובה ציד עמוק", המאפשרת לחוקרים לחלץ מידע מפורט מאוד מחומר ארכיאולוגי, למרות שלעיתים קרובות DNA עתיק ניזוק או מושפל מאוד. החוקרים בחנו DNA מחומרי שיניים ועצם מתקופת הזמן הנאוליתית, וחקרו גם יחסים משפחתיים וגם מחלות אצל הפרטים.
"הצלחנו לבצע מיפוי מקיף של שושלות המגפה, ותיאור מפורט של חיידקים אחרים בנתוני ה-DNA. יחד עם זאת, באמצעות הניתוחים הללו, הצלחנו להסתכל על ה-DNA האנושי מנקודת מבט רחבה למקומית – ועד לרמת הפרט, לקבל תמונה של הארגון החברתי שהיה קיים אז", אומר פרופסור חבר מרטין סיקורה במכון גלוב, שעומד אף הוא מאחורי המחקר.
הממצא ש-17 אחוז מהפרטים ש-DNA שלהם נותח סבלו ממגפה, מצביע על כך שהמגפה הייתה שכיחה בסקנדינביה במהלך תקופת האבן המאוחרת.
באחת המשפחות המנותחות נצפו לפחות שלוש התפרצויות מגיפה במהלך ששת הדורות במשפחה שהצליחו החוקרים למפות.
"השאלה של יחסי קרבה אפשריים בין פרטים שעצמותיהם ושיניהם נמצאו בקברים מגליתים נדונה במשך 200 שנה לפחות. היו הרבה תיאוריות והשערות, אבל עכשיו, הודות ל-DNA, יש לנו נתונים", אומר קרל-גורן סיוגרן, פרופסור חבר לארכיאולוגיה באוניברסיטת גטבורג, שהיה מעורב גם במחקר החדש.
פרדריק סירסהולם מאמין שהתוצאות החדשות שוללות תיאוריות קודמות המצביעות על כך שהירידה באוכלוסיה לא הייתה יכולה להיגרם על ידי מגיפה.
"בקשר עם הירידה באוכלוסיה בסוף התקופה הניאוליתית, הוצעו גם מלחמה וגם התפרצויות של מחלות זיהומיות, כולל מגיפה. היו כמה תיאוריות הקשורות למגפה, ואחת מהן העלתה שהמגיפה לא הייתה יכולה לגרום למגיפה – אבל ההנחה הזו כבר לא מתקיימת", אומר פרדריק סירסהולם.
