ביליתי את השבוע שעבר בוועידה הלאומית הרפובליקנית במילווקי, שם פעם אחת הרפובליקנים היו סקפטיים דונאלד טראמפ הפך אותו למועמד שלהם בפעם השלישית ברציפות – וחגג את הדמגוג בן ה-78 בצורה שרק מפלגה של רועשים חסרי בושה ונאמנים עיוורים יכולה. כמה מרענן היה, אם כן, שכל המחזה הסתיים במעשה של חוסר אנוכיות פוליטי אמיתי: הנשיא ג'ו ביידןהחלטתו לסיים את מסע הבחירות מחדש ולהעביר את השרביט.
זה לא בא בקלות; ביידן בילה שבועות בהתנגדות ללחץ לנשור, ובדיווחים שייקספיריים יותר ויותר יצאו כעוסים ולא רצו להיפרד מהכוח שהוא בילה את הקריירה הענפה שלו במרדף. זה שבסופו של דבר התרצה – ויתר על מה שכנראה ראה כהזדמנות לנצח שוב את הספקים שלו כדי לפנות מקום למישהו שמסוגל טוב יותר לנהל קמפיין נגד טראמפ – היא עדות לדמות הכל כך מרכזית בזהותו הפוליטית של ביידן, אבל זה יש נראה היה שקשה למצוא אותו לאחרונה, כאשר הוא התחפר מול ה"אליטות" ו"מרטבי המיטה".
אבל זה גם עדות למפלגה הדמוקרטית, אשר – על שלל נושאיה – הבחנה ברורה בינה לבין מפלגת טראמפ: "הנשיא ג'ו ביידן הוא אמריקאי פטריוטי שתמיד שם את המדינה שלנו במקום הראשון", כתב. ננסי פלוסי, אדריכל מפתח של המאמץ לגרום לנשיא להעביר את הלפיד. "בדיוק ההפך", הראשון ברק אובמה כותב נאומים ו"פודקאסט בעל חשיבות עצמית" ג'ון פברו ציין, "של דונלד טראמפ".
הנשיאות של ביידן אינה חפה מפגמים, כמובן – במיוחד באופן שבו גילם את הדחפים הגדולים והנוראים של מדיניות החוץ האמריקאית. אבל בסיום מה שנראה כמעט בטוח כמסע בחירות חוזר שנגזר עליו, הנשיא משמר כמה מההיבטים המרכזיים של מורשתו – דהיינו, הישגיו המקומיים האדירים וסיים את הנשיאות האסון של טראמפ ב-2020. אולי חשוב מכך: מפלגתו שומרת אמינות מוסדית, שהייתה בסיכון הולך וגובר כאשר קמפיין ביידן ביקש מהבוחרים לדחות את מה שעיניהם ואוזניהם מספרות להם על כשירותו של המפקד העליון.
"לא יכול שלא לחשוב שננסי פלוסי בדיוק עשתה עם ביידן מה מיץ' מקונל מעולם לא היה האומץ לעשות עם טראמפ", כמו ניו יורקרשל סוזן גלסר ציין. בחירות 2024 התעצבו להיות חידוש בין שני גברים מופחתים, נראה שרוב האמריקנים לא רואים כמתאימים לכהן בתפקיד הגבוה ביותר בארץ. רק אחד יגיע לראש הכרטיס בנובמבר.
המהלך לא רק עוזר לדמוקרטים לשמור על הרמה המוסרית מול הרפובליקנים – הם עשויים לראות בקרוב אפסייד פוליטי אדיר, כשהם עומדים בתור מאחורי סגן הנשיא קמאלה האריס, שבידן תמך בו ביום ראשון. "אני אעשה כל שביכולתי כדי לאחד את המפלגה הדמוקרטית – ולאחד את האומה שלנו – כדי להביס את דונלד טראמפ ואת סדר היום הקיצוני שלו בפרויקט 2025", כתב האריס לאחר ההכרזה המדהימה של ביידן. ברור שהדמוקרטים היו נמרצים ביום ראשון מהחדשות, עם יותר 50 מיליון דולר בתרומות מקוונות זרמו פנימה.
האריס הראתה את עצמה לאחרונה כפונדקאית חזקה עבור ביידן, והטענה טובה יותר מהנשיא עצמו על הישגי הממשל שלהם. ולמרות שהמועמדות שלה מגיעה עם בעיות משלה – הפגיעות המיוחדות שלה, כמו גם המחסומים שהיא מבקשת לשבור כדי להפוך לא רק לאישה הראשונה, אלא לאישה השחורה והדרום אסייתית הראשונה שזוכה בנשיאות – היא גם תגיע עם יתרון אדיר: היכולת להעמיד לדין את התיק נגד כהונת טראמפ שנייה במרץ שכבר אין לביידן.
טראמפ גבר על ביידן כל השנה, הרחיב את ההובלה שלו בסקרים לאחר הדיון המייסר שלהם ביוני, ועשוי עדיין להיחשב לפייבוריט לזכייה בנובמבר – כפי שהדברים נראים כעת. אבל עם יציאתו של ביידן, וההתרוממות העליונה של האריס, הדינמיקה של המירוץ השתנתה: לפני ימים נראה היה שטראמפ עומד בפני דרך פתוחה לרווחה בחזרה לשלטון, כפי שבא לידי ביטוי בבחירתו בסנאטור. ג'יי.די ואנס בתור חברו לרוץ – בחירה שתגביר את כוח השלטון הימני שלו, אבל אולי לא תרחיב את הטווח האלקטורלי שהוא צריך כדי להשיג אותו. כעת, ללא התועלת בריצה נגד בן 81 דועך, המוקד של התחרות כולה יכול לעבור בחזרה לטראמפ – עבריין מורשע בן 78, מורשע בן 78, שהועמד להדיפה נרחבת, שמעולם לא זכה בהצבעה עממית. פועל על סדר יום קיצוני.
הוא הציג הופעה של התרסה, והתעקש כי – למרות שהוא מעדיף להתמודד מול ביידן – הוא רואה בהריס קל יותר לנצח. אבל, כמו בריאן סטלטר ציין, נראה שטראמפ כבר מנסה לחלץ את דרכו מהדיון השני בספטמבר.
כל זה לא אומר שהדרך קדימה נגד טראמפ תהיה קלה. המועמד הדמוקרטי – ומי שהם יבחרו כחבר המתמודד שלהם – יתמודד מול ימין עולה, מפלגה רפובליקנית מאוחדת יותר סביב טראמפ מאשר לפני שמונה או אפילו ארבע שנים. וזה יצטרך לעשות הכל תוך פחות מארבעה חודשים, עם הימור עצום למדינה. אבל, כמו ניקי היילי ניסחה זאת כשקראה תיגר על טראמפ על מועמדות הרפובליקה הדמוקרטית מוקדם יותר השנה, "המפלגה הראשונה שתפרוש את המועמד שלה בן ה-80 הולכת לנצח בבחירות האלה".
נראה אם היא צודקת. אבל כך או כך, יש את זה: היילי, הרפובליקנית המסורתית בעצמה בפריימריז של הרפובליקה הדמוקרטית, בילתה חודשים בכינוי טראמפ לא כשיר, השוותה אותו ל"התאבדות" לאומית, והשמיעה את העובדה הפשוטה שהוא "אינו כשיר להיות נשיא של ארצות הברית." ביום שלישי בלילה ב-RNC, היא הציעה לו את "התמיכה החזקה שלה".
בגלל הטעויות שלה בטיפול בעניין ביידן הזה לאחרונה, ובמה שיקרה בנובמבר, המפלגה הדמוקרטית לפחות נשארת כזו שבה אתה לא צריך להקריב זֶה הרבה כבוד להישאר בחסדיו – שבהם האידיאלים שהיא מתיימרת להחזיק בהם עדיין יכולים לנצח את השאיפות האישיות.
זה אולי לא הרבה בנסיבות רגילות. אבל ב-2024, השנה הזו של התפכחות ומהומה? אני אקח את זה לעת עתה.
