מעולם בהיסטוריה לא היו לנו שתי מפלגות שרצות על חזונות כה שונים של נשים. מצד אחד, בראש המפלגה הדמוקרטית היא אישה שמצעה כולל קודיפיקציה בֵּיצֵי דָגִים והגנה על זכויות היסוד של נשים. מצד שני, יש מפלגה בראשות נואף נשוי שלוש פעמים, שהיה מעורב בתגמולים גם לחבר פלייבוי וגם לכוכבת סרטים למבוגרים – ואשר פועל על מצע של החזרת זכויות נשים למצב שלפני שנות ה-60.
מעטים האנשים שהציגו את הניגוד הזה בתצוגה מלאה יותר מאשר דונאלד טראמפחברו לריצה, ג'יי.די ואנס. בשבוע האחרון, הסנאטור מאוהיו בילה את ימיו בהסבר הערות שהתגלו לאחרונה משנת 2021, בהן התקשר לדמוקרטים, כולל קמאלה האריס, "חבורה של נשות חתולים חשוכות ילדים שאומללות על חייהן והבחירות שהן עשו", בטענה ש"הן רוצות לאמלל גם את שאר המדינה". ואנס נגרף באופן שוטף – ובצדק – דרך הבוץ בגלל ההשקפה הקוצרית הזו, אפילו על ידי אנשים שאין להם שום קשר לפוליטיקה. כפי ש ג'ניפר אניסטון, אחת מאותן סלבריטאיות אהובות המפורסמת בכך שהיא חביבה כמו שהיא מפורסמת, השיב באינסטגרם: "מר. ואנס, אני מתפלל שלבתך תהיה בר מזל מספיק להביא ילדים משלה יום אחד. אני מקווה שהיא לא תצטרך לפנות להפריה חוץ גופית כאפשרות שנייה. כי אתה מנסה לקחת ממנה גם את זה".
האובססיה של ואנס לנטליזם נובעת מספר משחק סמכותי. אבל האובססיה שלו היא די אירונית כשחושבים על כך שהמפלגה שלו מסרבת לקודד את הזכות להפריה חוץ גופית – הליך שקרן המורשת (כלומר, האדריכל של פרויקט 2025) רוצה להסדיר. (תזכרו שפסיקת בית המשפט העליון של אלבמה בפברואר הגבילה את הפריה חוץ גופית במדינה עד למושל קיי אייבי בסופו של דבר, הרפובליקנים רוצים אישיות עוברית – המעניקה לעוברים את אותן זכויות כמו אנשים – אבל העיקרון הלא מדעי הזה יהפוך את ההפריה החוץ גופית ללא קיימא מכיוון שעוברים תמיד אובדים בתהליך.
הרפובליקנים לא רק הגבילו את עצמם לזכויות רבייה; הם גם באים למען זכויותיהן המשפטיות של נשים. קחו בחשבון את ההצעה הרפובליקנית לשים קץ לגירושין ללא אשם – משהו שנחתם על ידי רונלד רייגן כבר ב-1969, כשהיה מושל קליפורניה. לאחר שמדינות אחרות חוקקו חקיקה דומה, האפוטרופוס מדווח, התוצאות היו מיידיות ובולטות כאחד: "בין השנים 1976 ל-1985, מדינות שהעבירו את החוקים ראו את שיעורי האלימות במשפחה נגד גברים ונשים ירדו בכ-30%; מספר הנשים שנרצחו על ידי בן זוג אינטימי ירד ב-10%; ושיעורי ההתאבדות של נשים ירדו ב-8 עד 16%". זאת אומרת שגירושין ללא אשמה הקלו ובטוח יותר על נשים לעזוב נישואים רעים. אבל קיצוניים כמו ואנס לא מאמינים בדבר כזה. למעשה, בשנת 2021, הסנאט דאז הרחיק לכת עד שהציע לנשים להישאר בנישואים אלימים למען ילדיהן. "אחד הטריקים הגדולים שלדעתי המהפכה המינית משכה את האוכלוסייה האמריקאית", אמר אז לקהל תיכוניסטים, הוא הרעיון ש"הנישואים האלה… היו אולי אפילו אלימות, אבל בהחלט הם היו אומללים. וכך להיפטר מהם ולהקל על אנשים להחליף בני זוג כאילו הם מחליפים תחתונים, זה יעשה אנשים מאושרים יותר בטווח הארוך… אבל זה ממש לא הסתדר לילדים בנישואים האלה".
חלק אחר של התוכנית הרפובליקאית להחזיר נשים למרכזי שנות ה-60 למניעת הריון. הרפובליקנים בסנאט הצביעו נגד תחילת העבודה על חוק הזכות למניעת הריון, הצעת חוק שתעגן את הזכות למניעת הריון. בינתיים, הם גם פועלים לערער את אמון הציבור בגלולה למניעת הריון, תרופה שקיימת בשוק מאז 1960. "הגלולה גורמת לבעיות בריאותיות לנשים רבות", מטורף שמרני ועמית במכון מנהטן כריס רופו כתב ללא בסיס, והוסיף כי "'סקס פנאי' הוא חלק גדול מהסיבה שיש לנו כל כך הרבה משקי בית של אם חד הורית, מה שמניע עוני, פשע וחוסר תפקוד".
ולבסוף, יש את הבוגי הגדול ביותר של הרפובליקה הדמוקרטית: ההפלה עצמה. טראמפ נסוג בכוונה מהנושא, כמו רבים בפסוק ה-MAGA, לאור האופן שבו ה-GOP הפסידה כל כך הרבה מחזורי בחירות בגלל זה. אבל אל תטעו: הרפובליקנים עדיין מתכננים איסור פדרלי על הפלות – הם פשוט לא פִּרסוּם זה. ואכן, בעוד ואנס עשוי להיות אמא יחסית בהפלה כעת, הוא בקושי היה צר שפתיים במהלך ההצעה שלו לסנאט ב-2022 – שראתה אותו מקדם בגלוי את הרעיון של איסור לאומי ללא חריגים לאונס או גילוי עריות, ואף משווה את ההליך לעבדות . ואנס גם הביע תמיכה במאמצים להגביל נשים מנסיעות בין מדינות לצורך ההליך, שעלול בעצם להפוך את המדינה כולה למדבר הפלות. ברמה הלאומית, זה ממש יצליח מְסוּכָּן להיות בהריון: חברים ובני משפחה יימנעו מלתמוך במבקשי הפלות; רופאים יפחדו מטיפול בנשים בשליש הראשון של ההריון; ונשים יישלחו הביתה, רק כדי לבצע הפלות בעצמן, מה שיוביל למוות וייאוש שניתן למנוע מאוד.
כשזה מגיע ל ג'ו ביידן, הוא עשה עבודה טובה בניסיון לעמוד על הפלה. אבל הנשיא היה שליח לא מושלם: אדם קתולי לבן מבוגר שמעולם לא היה לו נוח אפילו לומר את המילה. האריס, לעומת זאת, היה יעיל בטירוף להסביר בדיוק מה עומד על כף המאזניים בכל הנוגע לחירויות הרבייה של נשים. נשים בוחרות צריכות כעת להכריע בין תובעת מיומנת לפשעי מין בסוף שנות ה-50 לחייה ובין גבר בסוף שנות ה-70 לחייו שנמצא אחראי להתעללות מינית – ושרעיונותיו פונים במידה רבה לגברים נוצרים שמרנים. ראינו את זה רק לפני כמה שבועות בוועידה הלאומית הרפובליקנית, שבה הופיעו נשותיהם וארוסותיו של אריק, דון ג'וניור, ואנס: הם פשוט הובאו כעדי אופי, מעודדות ידידותיות לשם כדי לתמוך בגברים שלהם – עוד תזכורת ברורה לכך שהבחירות האלה הן על שני חזונות שונים בתכלית עבור נשים.
עוד ב-2016, 47% מהנשים הלבנות הצביעו לטראמפ. באותו זמן, הנשיא לשעבר היה יותר כתמת דיו של רורשאך. הוא יכול היה להיות כל דבר, בלי שום רקורד פוליטי שאפשר לדבר עליו. אבל עכשיו אנחנו יודעים את המדיניות שלו. אנחנו מכירים את התוכניות שלו. הם יהיו נוראים עבור נשים – וכנראה אפילו יותר גרוע עבור נשים צבעוניות. אז אם נשים לבנות ימשיכו להצביע לטראמפ, יהיה להן את עצמן להאשים בזכויות שאנו מאבדים.
