שמע את השם ג'ורג' גרשווין, וסביר להניח שהוא מזמן את ריפי הפסנתר בצורת רגטיים של הקלאסיקה של המלחין מ-1924. אבל ג'ורג' גרשווין ואמנות מודרנית: רפסודיה בכחול, המלווה תערוכה במוזיאון בייקר, מושכת את תשומת הלב למדדים נוספים בחייו המרובים של גרשווין: צלם, מוזה, אספן (של פיקאסו, רואו, וובר ועוד) וצייר. "כמובן שאני יכול לצייר," התגאה גרשווין פעם. "אם יש לך כישרון, אתה יכול לעשות הכל. יש לי הרבה כישרון".
מעבר לבריכה, סקר נוסף המשלב בין השמיעה והוויזואלי מקבל את פני המבקרים ב"יוקו אונו: מוזיקת השכל" של הטייט מודרן, שפועל עד ה-1 בספטמבר וכולל תווים, סרטים, מיצבים והנחיות (כגון לצרף תמונה ל- ה אמא שלי יפה redux, שהוקם לראשונה ב-2004) משבעה שנות הקריירה של האמן. בקטלוג העשיר באותו השם, הפמיניזם, האקטיביזם האנטי-מלחמתי והאידיאלים הסביבתיים של אונו משמשים הזמנה נוספת: לקרוא, לרצות, לפעול. אפילו להקשיב.
על הבמה ומחוצה לה
מחקרים נוקבים של אישיות ציבורית ומה שמסתתר מתחת.