מחקרים עדכניים מדגישים שניתן לייעל גירוי מגנטי טרנסגולגולתי (TMS) עבור חולים בודדים עם דיכאון על ידי שימוש בסמן אלקטרופיזיולוגי חדש, שעשוי לשפר את יעילות הטיפול על ידי התאמה אישית של גורמים כמו אתר הגירוי וזווית הסליל. קרדיט: twoday.co.il.com
טיפול בגירוי מגנטי יכול לסייע לחולים שאינם מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון. מדענים מאוניברסיטת הלסינקי ומאוניברסיטת סטנפורד משכללים טכניקות שעשויות להוביל לטיפולים מותאמים אישית בעתיד.
לא כל חולה בדיכאון מרוויח מתרופות. מחקרים עדכניים מדגישים שיפורים פוטנציאליים בגישה חלופית, גירוי מגנטי טרנסגולגולתי (TMS), לטיפול בדיכאון. TMS שונה מטיפול בנזעי חשמל (ECT), אפשרות טיפול נוספת לדיכאון.
חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי ומאוניברסיטת סטנפורד חקרו אילו גורמים במיקוד TMS משפיעים על התגובות החשמליות של המוח. הם בחנו את ההתנהגות של סמן אלקטרופיזיולוגי ספציפי. סמן זה עשוי לשמש כסמן ביולוגי בעתיד כדי למדוד את היעילות של טיפול TMS ובכך לעזור למקד ולהתאים את הטיפול.
"גירוי מגנטי הוא טיפול יעיל לחולים שהדיכאון שלהם אינו מוקל באמצעות תרופות. עם זאת, כיום, כמחצית מהחולים הללו אינם מקבלים עזרה משמעותית מ-TMS. הסמן הביולוגי שחקרנו עשוי לעזור לחזות מי ירוויח מהטיפול. בעתיד, ייתכן שגם ניתן יהיה להתאים את הטיפול באופן אינדיבידואלי", אומר החוקר הפוסט-דוקטורט ג'והא גוגולסקי מסטנפורד, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת אלטו.
אופטימיזציה אישית כדאית
המחקר הראשון התייחס לסמן אלקטרופיזיולוגי המתאר את התרגשות קליפת המוח ואת מקורות השגיאה המשפיעים על מדידתו. חוקרים חקרו נבדקים בריאים כדי לקבוע כיצד גירוי מגנטי המכוון לקליפת המוח הקדם-מצחית וזווית סליל הגירוי השפיעו על התרגשות קליפת המוח, כלומר, התגובות שנמדדו באלקטרואנצפלוגרמה (EEG) מיד לאחר דופק הגירוי.
"התוצאות הראו כי מיקוד של סליל הגירוי בחלקים שונים של קליפת המוח הקדם-מצחית השפיע באופן משמעותי על איכות התגובות החשמליות. בנוסף, מצאנו אינדיקציות לכך שאופטימיזציה אינדיבידואלית של אתר הגירוי וזווית הסליל עשויה לשפר עוד יותר את איכות המדד הזה", אומר גוגולסקי.
ניתן לחקור תגובות חשמליות במוח על ידי מדידת EEG בו זמנית עם גירוי מוחי. בתמונה, זרוע רובוטית מחזיקה את סליל ה-TMS. קרדיט: ג'וחה גוגולסקי
המחקר השני עסק במהימנות של אותו סמן אלקטרופיזיולוגי בקורטקס הפרה-פרונטלי. המחקר גילה שהגורם המשמעותי ביותר המשפיע על המהימנות היה אתר הגירוי.
"לפני שנוכל לפתח טיפול ב-TMS מותאם אישית, עלינו להבטיח שניתן למדוד את ההתרגשות של קליפת המוח הקדם-מצחית בצורה מדויקת ככל האפשר בקרב מטופלים בודדים כדי להיות מסוגלים לעקוב אחר האופן שבו טיפול ב-TMS משנה את התרגשות המוח. קביעת מהימנות חיונית גם לפני שניתן יהיה ליישם סוג זה של סמן ביולוגי מבחינה קלינית", אומר גוגולסקי.
היתרונות הפוטנציאליים הם משמעותיים, אבל יש צורך במחקר נוסף
גירוי מגנטי כבר עוזר לחלק מהאנשים הסובלים מדיכאון, אך לדברי גוגולסקי, היעילות של טיפול ב-TMS משתנה בין אנשים. טיפול מותאם בצורה מדויקת יותר עשוי לשפר את התוצאות.
"ישנם גורמים אפשריים רבים בטיפול ב-TMS שיכולים לשמש עבור התאמה אישית, כגון אתר הגירוי, מספר ותדירות הפולסים, עוצמת הגירוי ומספר הפגישות הטיפוליות. תופעות הלוואי של טיפול ב-TMS הן מינימליות, כאשר השכיחה ביותר היא כאב ראש זמני קל".
לדברי גוגולסקי, מה שהופך את המחקרים החדשים למשמעותיים הוא שמיפוי שיטתי מפורט זה של התגובות החשמליות של קליפת המוח הקדם-מצחית ומהימנותן לא נעשה בעבר. החוקרים מקווים שבעתיד ניתן יהיה לעקוב אחר יעילות הטיפול ב-TMS על ידי מדידת התגובות החשמליות של המוח במהלך הטיפול. בהתבסס על מדידות אלו, ייתכן שניתן יהיה לכוונן עדין את הגירוי במידת הצורך, גם במהלך הטיפול.
"תוצאות שני המחקרים ישמשו בעתיד בעת תכנון טיפולי גירוי מוחי פרטניים המבוססים על סמנים ביולוגיים חשמליים. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף לפני שניתן יהיה ליישם שיטות טיפול חדשות", אומר גוגולסקי.
