בדצמבר פתחו גורמים אירופאים בחקירה על חבלה בכבלי אינטרנט תת-ימיים בים הבלטי, שנקטעו לכאורה על ידי ספינה בדגל סיני. מוקדם יותר החודש, תקרית דומה ליד טייוואן התמקדה בספינה סינית החשודה בניתוק כבל סיבים אופטיים תת-ימיים. הספינה המדוברת פעלה תחת מספר דגלים וזהויות תוך הפרה של נורמות בינלאומיות, ככל הנראה במאמץ להסתיר את זהותה ולטשטש כל קשר לבייג'ין. תקריות אלו מדגימות את השימוש של סין ב"אזור אפור", או טקטיקות לוחמה היברידיות – פעולות לא סדירות, לא קרבות שמטרתן להפעיל לחץ צבאי על יריבים, אם כי לחץ שאינו נופל מלעורר תגובה צבאית חזקה שעלולה להוביל לסכסוך פתוח.
תקריות אחרונות הכוללות כבלים תת-ימיים עולים בקנה אחד עם אסטרטגיית הלוחמה ההיברידית הרחבה יותר של סין, שילוב מחושב של טקטיקות צבאיות ולא צבאיות שנועדו להשיג מטרות גיאופוליטיות תוך הימנעות מעימות ישיר. הכוונה לתשתית קריטית כמו כבלים תת-ימיים מדגישה את יכולתה של סין לשבש רשתות תקשורת, ולערער את היציבות הכלכלית והביטחון הלאומי של טייוואן. מלבד הנזק הפיזי, מעשים אלו מעבירים מסר פסיכולוגי ברור, מייצרים אי ודאות ומדגישים את נקודות התורפה של טייוואן ובעלות בריתה.
למפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) יש רקורד מבוסס של שימוש בלוחמה היברידית ככלי אסטרטגי להגשת דומיננטיות ולערער יציבות באופוזיציה. בים סין הדרומי, הגישה של בייג'ין משלבת טקטיקות פוליטיות, כלכליות, צבאיות וחברתיות לקידום תביעות טריטוריאליות ולגבש שליטה באזורים שנויים במחלוקת תוך הימנעות מעימות ישיר. מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה כוללים מינוף כוחות לא צבאיים, כגון משמר החופים והמיליציות הימיות, שימוש בטקטיקות הפחדה כמו חבטה, הצללה, כמעט התנגשויות ושימוש בלייזרים ברמה צבאית.
