כיצד אנו מזהים שירים באופן מיידי? מחקר חדש חושף כיצד בני אדם מנבאים רצפים מוזיקליים

חוקרים מ אוניברסיטת ארהוס וה אוניברסיטת אוקספורד שיתפו פעולה כדי לחשוף כיצד המוח שלנו מגיב ומזהה מוזיקה. המחקר שלהם מגלה שהאזנה למוזיקה מעוררת תגובת שרשרת מורכבת של אירועים במוח, תגלית שעשוי לשמש בעתיד כדי לסייע בסינון לדמנציה.

האם אי פעם זיהית שיר מקטע קצר בלבד או תפסת את הקצב של פזמון אחרי כמה תווים? מחקר שנערך לאחרונה מהמרכז למוזיקה במוח באוניברסיטת ארהוס והמרכז לאודימוניה ופריחה אנושית באוניברסיטת אוקספורד חשף כיצד המוח שלנו מעבד ומצפה לרצפים מוזיקליים.

כאשר אנו מפעילים את הרדיו והשיר האהוב עלינו מתחיל להתנגן, המוח שלנו מגיב בדפוס מורכב, שבו אזורים המעבדים צליל, רגשות וזיכרון מופעלים. בלולאת feedforward ומשוב, קליפת המוח השמיעתית שלנו מגיבה לראשונה לצלילים ושולחת מידע לאזורי מוח אחרים, כמו ההיפוקמפוס, המעורב בזיכרון, וה-cingulate gyrus, שעוזר בקשב ובעיבוד רגשי. תהליך זה עוזר לנו לזהות שירים במהירות ולחזות את ההמשך, מה שהופך את ההאזנה למוזיקה לחוויה מהנה ומוכרת.

השלכות רחבות יותר על מחקרים קוגניטיביים

לדעת כיצד המוח שלנו מגיב למוזיקה יכול למלא תפקיד מרכזי בהבנת התפקודים הקוגניטיביים שלנו, מסביר אחד החוקרים המובילים מאחורי המחקר, פרופסור חבר לאונרדו בונטי מהמרכז למוזיקה במוח באוניברסיטת ארהוס: "המחקר שלנו מספק תובנות מפורטות ליכולת המוח לעבד ולחזות מוזיקה ותורמת להבנה הרחבה יותר שלנו של תפקודים קוגניטיביים. זה יכול לעשות הבדל לחקר בריאות המוח, מכיוון שהוא מציע מסלולים פוטנציאליים לחקור כיצד הזדקנות ומחלות כמו דמנציה משפיעות על עיבוד קוגניטיבי לאורך זמן."

למעשה, ההבנה כיצד המוח שלנו מתנדנד לרפסודיה בוהמית או מגיב לקלאסיקה של ילדות עשויה לעזור לחוקרים לזהות דמנציה בעתיד.

"בטווח הארוך, הממצאים הללו יכולים להוביל לפיתוח כלי סקר לאיתור הסיכון האישי לפתח דמנציה רק ​​באמצעות פעילות המוח של אנשים בזמן שהם מאזינים ומזהים מוזיקה."

במחקר, החוקרים מדדו את גלי המוח של 83 אנשים כשהם מאזינים למוזיקה, והם ימשיכו במחקרים נוספים, אומר ליאונרדו בונטי.

"מחקרים עתידיים יכולים לחקור כיצד מנגנוני המוח הללו משתנים עם הגיל או אצל אנשים עם ליקויים קוגניטיביים. הבנת תהליכים אלו בפירוט רב יותר עשויה להוביל להתערבויות חדשות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ואיכות החיים של אנשים עם מצבים נוירולוגיים".

המחקר מומן על ידי קרן לונדבק, קרן קרלסברג וקרן המחקר הלאומית הדנית.