עבור ארצות הברית, השגת גישה למינרלים קריטיים (CMs) ואלמנטים של אדמה נדירה (REEs) היא אסטרטגיה הקשורה כעת ל-nearshoring. עם זאת, וושינגטון מעורבת גם באוזבקיסטן, מכיוון שהמדינה המרכזית באסיה עשירה ב-CMs. ברבעון האחרון של 2024 היו כמה פגישות והסכמים ברמה גבוהה בין וושינגטון לטשקנט, שראויים לדיון משמעותי יותר.
שגריר ארה"ב באוזבקיסטן ג'ונתן האניק וסגן השר הראשון לגיאולוגיה אומונולו נסריטדינקסודג'ייב חתמו ב-16 בספטמבר על מזכר הבנות (MOU), המסמל את "כוונתן של ארה"ב ואוזבקיסטן לגוון את שרשראות אספקת המינרלים העולמיות ולקדם את מעבר האנרגיה הנקייה, תוך כדי גם הגנה על המערכות האקולוגיות הייחודיות של מרכז אסיה". משרד הכרייה והגיאולוגיה של אוזבקיסטן שיבח את הפגישה והסביר שזהו "צעד חשוב" להמשיך את הדיאלוג בין ארה"ב לאוזבקיסטן על "חיפוש, כרייה ופיתוח שרשרת מוצרים עם ערך מוסף". חודשיים לאחר מכן, וושינגטון וטשקנט קיימו דיאלוג שותפות אסטרטגית (SPD) בנובמבר, שבו נדונו באופן בולט מינרלים קריטיים. לפי מחלקת המדינה, שני הצדדים "חגגו תחומים חדשים של שיתוף פעולה, כולל בייצור מינרלים קריטיים ומודרניזציה של תשתית הגז הטבעי של אוזבקיסטן".
אוזבקיסטן חברה ב-Minerals Security Partnership (MSP), שמטרתה להפוך לפלטפורמה לשיתוף פעולה בתחום חומרי הגלם הקריטיים (CRMs), שהם "חיוניים" למעבר הירוק והדיגיטלי העולמי. החברות ב-MSP היא שילוב של מדינות שיש להן CMs ואלה שדורשות אותן, כולל ארצות הברית והאיחוד האירופי. מלבד ה-MSP, שחבריו כוללים את קזחסטן ואוזבקיסטן, וושינגטון עוסקת גם במרכז אסיה למינרלים קריטיים באמצעות יוזמות אחרות. באופן ספציפי, דיאלוג הפתיחה של C5+1 מינרלים קריטיים התקיים בפברואר האחרון, והפגיש בין חמש מדינות מרכז אסיה וארה"ב. מטרת ה-CMD היא "להגביר את המעורבות של האזור" בשרשרות אספקת מינרלים קריטיים גלובליים ו"לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי ו" לקדם את מעבר האנרגיה הנקייה תוך הגנה על המערכות האקולוגיות הייחודיות של מרכז אסיה".
לבסוף, ראוי לציין שוושינגטון היא לא השחקן היחיד שמחזר אחרי אוזבקיסטן עבור הפקדות CM. באפריל האחרון, האיחוד האירופי וטשקנט חתמו על MOU להשיק שותפות אסטרטגית בנושא חומרי גלם קריטיים כדי להבטיח אספקה מגוונת ובר קיימא של מינרלים קריטיים למעבר הירוק והדיגיטלי באיחוד האירופי ובאוזבקיסטן.
אוזבקיסטן כבר ידועה במרבצי הנפט והגז שלה. עם זאת, במדינה יש גם כמויות משמעותיות של מינרלים קריטיים ויסודות אדמה נדירים, כולל גרמניום וסיליקון. המדינה היא גם בין עשרת היצרניות המובילות בעולם של אורניום, רניום וטלוריום; מחוז 15 המובילים עבור עתודות נחושת; ובין 20 המובילים בעולם עבור עתודות מוליבדן וקדמיום. הידע בארה"ב על CMs ו-REEs באוזבקיסטן ובשאר מרכז אסיה מוגבל, בין השאר משום שנדרשים יותר שקיפות, מחקר וסקרים. דו"ח משנת 2018 של המכון הגיאולוגי של ארה"ב מוזכר לעתים קרובות על ידי ניתוחים בנושא; הדו"ח מצטט 87 אתרים באוזבקיסטן העשירים ביסודות אדמה נדירים ומינרלים קריטיים.
התעשייה הגיאולוגית המקומית של המדינה הגיעה לכמעט 11 מיליארד דולר בשנת 2023, וטשקנט בהחלט רוצה שהמספר הזה יגדל. באפריל האחרון, הנשיאה שיבקת מירזייוב נפגשה בדרג גבוה עם גורמים מקומיים כדי לדון בהווה ובעתיד של תעשיות הכרייה והמתכות. הפגישה הדגישה את "הצורך להרחיב את הפיתוח של קיים וחקר מרבצים חדשים של חומרי גלם קריטיים". באשר לפרויקטים ספציפיים, הממשלה רוצה לפתח תוכנית של פרויקטים מבטיחים בשווי 500 מיליון דולר על מתכות אדמה נדירות. תוכנית זו תכלול משיכת "מכונים ומרכזי מחקר מובילים" כדי להדגיש גישה מדעית לאיתור וניצול מרבצים.
מינרלים קריטיים בראש סדר העדיפויות הגיאופוליטי בוושינגטון
גישה למינרלים קריטיים היא בראש סדר העדיפויות של וושינגטון. בהתחשב בחוסר האמון הידוע של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בממשלת סין, הגיוני להניח שהממשל החדש, יחד עם הקונגרס בראשות הרפובליקנים, יזהר מהסתמכות על בייג'ינג עבור מינרלים קריטיים, וימשיך לחפש שותפויות ו הסכמים כדי להבטיח שלארצות הברית תהיה היצע גדל ויציב של CMs. המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מרכז מחקר מבוסס וושינגטון הבירה, פרסם תסקיר מדיניות בסוף 2024, וסיפק שבע המלצות על CMs, שחלקן מתייחסות לשותפים בינלאומיים בארה"ב. באופן ספציפי, Gracelin Baskaran, מנהלת תוכנית אבטחת המינרלים הקריטיים של CSIS, המליצה להרחיב את היכולות המקומיות תוך חיזוק שותפויות גלובליות אסטרטגיות, הרחבת רשימת המוטבים לתמריצי מינרלים נוכחיים ועתידיים, רפורמה בתאגיד הפיננסי הבינלאומי לפיתוח ארה"ב כדי "לממן טוב יותר פרויקטים של מינרלים". ומינוי "מהר" שגרירים יעילים בתחומי שיפוט עשירים במינרלים.
בעוד שאוזבקיסטן אינה מוזכרת בתקציר המדיניות, הניתוח אכן מזכיר את קזחסטן השכנה, שגם היא עשירה במינרלים קריטיים וביסודות אדמה נדירים. יש לקוות שהממשל הבא ישתמש בהמלצות CSIS כמתווה לגישה לשותפים חדשים, כולל אוזבקיסטן.
בהתחשב באי-סדר הגלובלי המתמשך ובמתחים בין המעצמות העולמיות (הגרעיניות), חיוני לחזק שרשראות אספקה קיימות ולפתח שרשרות חדשות לגישה למינרלים קריטיים ולאלמנטים של אדמה נדירה. מספר ניתוחים פורסמו בנושא זה מאז הבחירות בארה"ב. לדוגמה, מלבד תדריך CSIS הנ"ל, ניתוחים אחרים מתייחסים ליחסי ארה"ב-אפריקה ולגישה למינרלים הקריטיים של היבשת במהלך ממשל טראמפ השני.
אוזבקיסטן רחוקה גיאוגרפית מארצות הברית, כך שהמונח nearshoring אינו חל. עם זאת, הפגישות וההסכמים האחרונים בין וושינגטון לטשקנט מצביעים על כך שממשלת ארה"ב לא מחפשת רק ספקים מקומיים ואזוריים של CMs ו-RREEs, אלא גם מתקשרת עם שותפים אחרים, אפילו אלה בצד השני של העולם. נצטרך לחכות ולראות אם ממשל טראמפ השני תומך באסטרטגיה הוליסטית עם רמות שונות כדי לגשת למינרלים קריטיים ולאלמנטים של אדמה נדירה. טשקנט רוצה לנצל ולהרחיב את תעשיית הכרייה שלה; עם זאת, יש צורך בסקרים נוספים כדי למצוא מרבצים מקומיים של CMs ו-REEs. יתרה מכך, שרשראות אספקה אמינות נדרשות להובלת המוצרים הכורים ממדינות מרכז אסיה, כמו אוזבקיסטן, לשוק הבינלאומי, כולל לקוחות פוטנציאליים בארצות הברית.
