מדענים יפנים מגלים מפתח פוטנציאלי מפתיע לנצח את הדחיינות

האמונה שהעתיד לא יהיה מלחיץ יותר מההווה עשויה לסייע לדחיינים להשיג יותר.

על פי מחקר חדש מאוניברסיטת טוקיו, אנשים השומרים על ראייה אופטימית לגבי העתיד נוטים פחות לסחבת חמורה. בעוד שדחים לעתים קרובות מבקרים את עצמם על "הרגלם הרע", נראה שהחששות שלהם לגבי העתיד הם גורם משמעותי יותר. סקר שכלל כמעט 300 אנשים צעירים גילה שאלו שצפו ירידה ברמות הלחץ בעתיד, בהשוואה לעבר או להווה, נטו פחות להיאבק עם דחיינות חמורה.

נראה שהשקפות על רווחה אישית לא השפיעו. שיפור ההשקפה והנכונות של אנשים לעתיד יכול לעזור להם להתגבר על דחיינות ולהשיג אורח חיים פחות מלחיץ.

כמה פעמים עשיתם רשימת "לעשות", ולמרות שהמשימה החשובה ביותר נמצאת בראש, נראה שאתם מתקדמים מלמטה או מוסחת על ידי משהו אחר לגמרי? אמנם אנו יכולים להערער על דחיינות, אך לפעמים ככל שאנו מנסים להתגבר על כך, כך אנו מרגישים יותר לחוצים והמעגל ממשיך. כך היה לסטודנטית לתואר שני סאיה קשיוואקורה מבית הספר לתואר שני לאמנויות ומדעים באוניברסיטת טוקיו, אז היא החליטה לחקור מדוע.

פרטי המחקר וממצאים

"נאבקתי עם דחיינות מאז ילדותי. הייתי מנקה את החדר שלי כשהייתי צריך ללמוד למבחן ומתעדף את תרגול האייקידו על פני המחקר שלי לתואר שני. ההרגל הזה לדחות משימות חשובות היה אתגר מתמיד", אמר קשיוואקורה. "רציתי לשנות את ההתנהגות שלי, מכיוון שהבנתי שאני לא מתעמת עם ההשפעה העתידית של המעשים שלי".

זה נתן השראה לקשיוואקורה לבחון את הקשר בין דחיינות לבין נקודת המבט של הדחיינות על הזמן, במיוחד השקפתו על העתיד. כשהחלה לחקור דחיינות, היא הופתעה לגלות שהרבה יותר אנשים סובלים ממנה ממה שדמיינת ומצאה שזה מרגיע את בעיותיה אינן ייחודיות.

מחקרים קודמים הראו שתכונה של דחיינות היא התעלמות מהעתיד או קושי לקשר בין פעולות בהווה לבין תוצאות עתידיות. עם זאת, הסיבות לכך לא היו ברורות. קאשיוואקורה ומחבר שותף פרופסור קאזו הירקי, אף הוא מ-UTokyo, הציעו שזה יכול להיות בגלל שלדחיינות חמורים יש השקפה פסימית יותר.

החוקרים סקרו 296 משתתפים ביפן בשנות ה-20 לחייהם על דעותיהם על מתח ורווחה, וחשוב מכך כיצד אלו השתנו עם הזמן. זה כלל לשאול על החוויות שלהם מ-10 שנים בעבר ועד להווה, והציפיות שלהם לעשר שנים בעתיד. מהתוצאות, המשתתפים קובצו לאחת מארבע קבוצות (לדוגמה, אם הם חשבו שמצבם ישתפר או יישאר זהה), ולאחר מכן כל קבוצה חולקה לדחיינות חמורה, בינונית ונמוכה.

השלכות וכיוונים עתידיים

"המחקר שלנו הראה שאנשים אופטימיים – אלה שמאמינים שהלחץ אינו מתגבר ככל שאנו מתקדמים לעתיד – נוטים פחות לסבול מהרגלי דחיינות חמורים", הסביר קשיוואקורה. "ממצא זה עזר לי לאמץ פרספקטיבה קלילה יותר על העתיד, והוביל לראייה ישירה יותר ולדחיינות מופחתת".

לא רק רמת הלחץ שחוו אנשים, אלא האופן שבו השתנתה התפיסה שלהם לגביו במהלך פרק הזמן של 20 שנה שנידונו, השפיעה על הרגלי הדחיינות שלהם. למרבה ההפתעה, לא נמצא קשר בין דחיינות לבין השקפות שליליות על רווחה, כמו היחס של האדם כלפי עצמו, או אי מציאת מטרה ומטרות בחיים.

באמצעות תוצאות אלו, הצוות רוצה לפתח דרכים לעזור לאנשים לטפח חשיבה אופטימית יותר ולהתגבר על דחיינות. "אנו מקווים שהממצאים שלנו יהיו שימושיים במיוחד במגזר החינוך. אנו מאמינים שתלמידים ישיגו תוצאות טובות יותר ויחוו רווחה רבה יותר כאשר הם יכולים להבין את נטיות הדחיינות שלהם באופן מדעי, ולעבוד באופן פעיל על שיפורן, במקום להאשים את עצמם", אמר קשיוואקורה.

"מחשבות יכולות להשתנות עם מספר דקות בלבד של צפייה בסרטון או להיות מעוצבות על ידי שנים של הצטברות. הצעד הבא שלנו הוא לחקור איזו גישה מתאימה הפעם, וכיצד נוכל לפתח את הלך הרוח ה'נכון' כדי לנהל חיים מאושרים ומספקים יותר".

מחקר זה מומן על ידי CREST של JST, מענק מספר JPMJCR18A4 ונתמך על ידי JST (Moonshot R&D) (Grant Number JPMJMS2293-04).