אלקטרודות באזורי מוח מרובים חושפות פעילות מוחית בזמן אמת. נקודות צבעוניות מציגות את המיקומים של כל האלקטרודות על פני כל החולים, מקודד צבע לפי אזור המוח. נקודות אדומות בתמונות התחתונות מציגות את מיקומי האלקטרודות ב-DMN. קרדיט: אלאונורה ברטולי, איתן דבארה, Huy Q Dang, Rikki Rabinovich, Raissa K Mathura, Adrish Anand, Bailey R Pascuzzi, Joshua Adkinson, Yoed N Kenet, Kelly R Bijanki, Sameer A Sheth, Ben Shofty, Default mode network electrophysiological dynamics ו תפקיד סיבתי בחשיבה יצירתית, Brain, 2024;, awae199, https://doi.org/10.1093/brain/awae199
מחקר שיתופי של חוקרים מאוניברסיטת יוטה בריאות ומכללת ביילור לרפואה חשף את התפקוד המכריע של רשת מצבי ברירת המחדל ביצירתיות באמצעות הדמיית מוח מתוחכמת, תוך הדגשת אפשרויות להתערבויות טיפוליות עתידיות.
האם אי פעם היה לך הפתרון לבעיה קשה שפגע בך פתאום כשאתה חושב על משהו אחר לגמרי? מחשבה יצירתית היא סימן ההיכר של האנושות, אבל זו יכולת ארעית, כמעט פרדוקסלית, הפוגעת באופן בלתי צפוי כשלא מחפשים אותה.
והמקור הנוירולוגי ליצירתיות – מה שקורה במוחנו כשאנחנו חושבים מחוץ לקופסה – חמקמק באופן דומה.
אבל כעת, צוות מחקר בראשות חוקר בריאות מאוניברסיטת יוטה ובסיסו במכללת ביילור לרפואה השתמש בשיטה מדויקת של הדמיה מוחית כדי לחשוף כיצד חלקים שונים במוח עובדים יחד כדי לייצר מחשבה יצירתית.
ממצאיהם פורסמו לאחרונה בכתב העת מוֹחַ.
התוצאות החדשות יכולות בסופו של דבר לעזור להוביל להתערבויות המעוררות מחשבה יצירתית או לסייע לאנשים הסובלים ממחלות נפש המשבשות את אזורי המוח הללו.
מחוץ לקופסה
תהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר כמו יצירתיות קשים במיוחד ללימוד. "בניגוד לתפקוד מוטורי או לראייה, הם אינם תלויים במיקום ספציפי אחד במוח," אומר בן שופטי, MD, PhD, עוזר פרופסור לנוירוכירורגיה בבית הספר לרפואה של ספנסר פוקס אקלס ומחבר בכיר על המאמר. "אין קליפת יצירתיות."
בן שופטי, MD, PhD. קרדיט: אוניברסיטת יוטה בריאות
אבל יש עדויות לכך שיצירתיות היא פונקציה מוחית מובהקת. פגיעה מוחית מקומית הנגרמת על ידי שבץ מוחי יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית – חיוביות ושליליות כאחד. גילוי זה מצביע על כך שצמצום הבסיס הנוירולוגי של היצירתיות אפשרי.
שופטי חשד שמחשבה יצירתית עשויה להסתמך במידה רבה על חלקים במוח המופעלים גם במהלך מדיטציה, חלומות בהקיץ וסוגי חשיבה ממוקדים פנימיים אחרים. רשת תאי מוח זו היא רשת מצב ברירת המחדל (DMN), המכונה כך מכיוון שהיא קשורה לדפוסי החשיבה "ברירת המחדל" המתרחשים בהיעדר משימות נפשיות ספציפיות. "בניגוד לרוב התפקודים שיש לנו במוח, זה לא מכוון מטרה", אומר שופטי. "זו רשת שבעצם פועלת כל הזמן ושומרת על זרם התודעה הספונטני שלנו".
ה-DMN פרוש על פני אזורי מוח מפוזרים רבים, מה שמקשה על מעקב אחר פעילותו בזמן אמת. החוקרים נאלצו להשתמש בשיטה מתקדמת של הדמיית פעילות מוחית כדי להבין מה הרשת עושה מרגע לרגע במהלך מחשבה יצירתית. באסטרטגיה הנפוצה ביותר לאיתור מיקום ההתקפים בחולים עם אפילפסיה חמורה, מושתלות אלקטרודות זעירות במוח כדי לעקוב במדויק אחר הפעילות החשמלית של מספר אזורי מוח.
המשתתפים במחקר כבר עברו סוג זה של ניטור התקפים, מה שאומר שצוות המחקר יכול גם להשתמש באלקטרודות כדי למדוד את פעילות המוח במהלך חשיבה יצירתית. זה סיפק תמונה הרבה יותר מפורטת של הבסיס העצבי של יצירתיות ממה שחוקרים הצליחו לתפוס קודם לכן. "יכולנו לראות מה קורה במילישניות הראשונות של הניסיון לבצע חשיבה יצירתית", אומר שופטי.
שני צעדים לקראת מקוריות
החוקרים ראו שבמהלך משימת חשיבה יצירתית שבה התבקשו המשתתפים לרשום שימושים חדשים לפריט יומיומי, כמו כיסא או כוס, ה-DMN נדלק תחילה בפעילות. לאחר מכן, הפעילות שלו הסתנכרנה עם אזורים אחרים במוח, כולל כאלה המעורבים בפתרון בעיות מורכבות וקבלת החלטות. שופטי מאמין שזה אומר שרעיונות יצירתיים מקורם ב-DMN לפני שהם מוערכים על ידי אזורים אחרים.
יתרה מכך, החוקרים הצליחו להראות שחלקים מהרשת נדרשים במיוחד למחשבה יצירתית. כאשר החוקרים השתמשו באלקטרודות כדי להפחית זמנית את הפעילות של אזורים מסוימים של ה-DMN, אנשים עשו סיעור מוחות של שימושים בפריטים שראו שהיו פחות יצירתיים. תפקודי המוח האחרים שלהם, כמו שיטוט מחשבות, נשארו נורמליים לחלוטין.
אלאונורה ברטולי, דוקטורט, פרופסור עוזרת לנוירוכירורגיה במכללת ביילור לרפואה ומחברת ראשונה במאמר, מסבירה שהתוצאה הזו מראה שיצירתיות אינה קשורה רק לרשת אלא תלויה בה באופן בסיסי. "עברנו מעבר לראיות מתאם על ידי שימוש בגירוי מוחי ישיר", היא אומרת. "הממצאים שלנו מדגישים את התפקיד הסיבתי של ה-DMN בחשיבה יצירתית."
הפעילות של הרשת משתנה במספר הפרעות, כמו דיכאון הרהור, שבו ה-DMN פעיל יותר מהרגיל, אולי קשור להתעקשות מוגברת על מחשבות מכוונות פנימיות שליליות. שופטי אומר שהבנה טובה יותר של האופן שבו הרשת פועלת כרגיל עשויה להוביל לטיפולים טובים יותר עבור אנשים עם מצבים כאלה.
על ידי אפיון אזורי המוח המעורבים במחשבה יצירתית, שופטי מקווה בסופו של דבר לעורר התערבויות שיכולות לעזור לעורר יצירתיות. "בסופו של דבר, המטרה תהיה להבין מה קורה לרשת בצורה כזו שנוכל להניע אותה להיות יותר יצירתית."
מחקר זה נתמך על ידי קרן מקנייר והמכון הלאומי לבריאות הנפש (מספר מענק R01-MH127006.)
עבודה זו הייתה שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת יוטה בריאות, מכללת ביילור לרפואה והטכניון – המכון הטכנולוגי של ישראל.
