מחקר פורץ דרך חושף מנגנון נסתר מאחורי מיגרנות

מחקר חושף מנגנון חדש שבו חלבונים המשתחררים במהלך הילות מיגרנה מועברים לעצבים תחושתיים, מה שמעורר מיגרנות, מה שעלול להוביל לטיפולים חדשניים. תגלית זו מסבירה את הטבע החד-צדדי של מיגרנות ומזהה יעדי חלבון פוטנציאליים חדשים לטיפולים.

מחקר חדש חשף תהליך שלא זוהה בעבר שבו חלבונים מהמוח מועברים לעצבים תחושתיים ספציפיים, מה שמעורר התקפי מיגרנה. גילוי זה יכול להוביל לטיפולים חדשים למיגרנות וסוגים אחרים של כאבי ראש.

יותר מ-800,000 דנים סובלים ממיגרנות – מצב המאופיין בכאבי ראש עזים בצד אחד של הראש. בקרב כרבע מכלל חולי המיגרנה, התקפי כאבי ראש קודמים להילה – תסמינים מהמוח כגון הפרעות ראייה או תחושתיות זמניות שלפני התקף המיגרנה ב-5-60 דקות.

למרות שאנו יודעים בוודאות מדוע חולים חווים הילה, זו הייתה קצת תעלומה מדוע הם סובלים מכאבי ראש, ומדוע מיגרנות הן חד צדדיות.

עד עכשיו. מחקר חדש בעכברים שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן, Rigshospitalet ובית החולים Bispebjerg הוא הראשון שהדגים שחלבונים המשתחררים מהמוח במהלך מיגרנה עם הילה נישאים עם נוזל מוחי אל העצבים המסמנים כאב האחראים לכאבי ראש.

"גילינו שהחלבונים האלה מפעילים קבוצה של גופי תאי עצב תחושתיים בבסיס הגולגולת, מה שנקרא הגנגליון הטריגמינלי, שניתן לתאר כשער למערכת העצבים התחושתית ההיקפית של הגולגולת", אומר פוסט-דוק מרטין. Kaag Rasmussen מהמרכז לנוירורפואה מתרגמת באוניברסיטת קופנהגן, שהוא המחבר הראשון של המחקר.

בשורש הגנגליון הטריגמינלי חסר המחסום שבדרך כלל מונע מחומרים להיכנס לעצבים ההיקפיים, וזה מאפשר לחומרים בנוזל השדרה להיכנס ולהפעיל עצבים תחושתיים מאותתים לכאב, וכתוצאה מכך כאבי ראש.

"התוצאות שלנו מצביעות על כך שזיהינו את ערוץ התקשורת העיקרי בין המוח למערכת העצבים הסנסורית ההיקפית. זהו מסלול איתות שלא היה ידוע קודם לכן וחשוב להתפתחות של כאבי ראש מיגרנה, והוא עשוי להיות קשור גם למחלות כאב ראש אחרות", אומרת פרופסור מייקן נדרגורד, הכותבת הבכירה של המחקר.

מערכת העצבים ההיקפית מורכבת מכל סיבי העצבים האחראים לתקשורת בין מערכת העצבים המרכזית – המוח וחוט השדרה – לבין העור, האיברים והשרירים. מערכת העצבים החושית, שהיא חלק ממערכת העצבים ההיקפית, אחראית להעברת מידע על מגע, גירוד וכאב למשל למוח.

תוצאות המחקר מציעות תובנה מדוע מיגרנה היא בדרך כלל חד צדדית, דבר שהיה בגדר תעלומה למדענים.

"רוב החולים חווים כאבי ראש חד-צדדיים, ומסלול האיתות הזה יכול לעזור להסביר מדוע. המחקר שלנו על אופן הובלת החלבונים מהמוח מראה שהחומרים אינם נישאים לכל החלל התוך גולגולתי, אלא בעיקר למערכת החישה באותו צד, וזה מה שגורם לכאבי ראש חד-צדדיים", אומר מרטין קאג רסמוסן.

המחקר נערך על עכברים, אך כלל גם סריקות MR של הגנגליון הטריגמינלי האנושי, ולפי המדענים, יש כל אינדיקציה לכך שתפקוד מסלול האיתות זהה בעכברים ובבני אדם ושגם בבני אדם החלבונים הם נישא על ידי נוזל מוחי.

חלבונים עשויים להוביל לאפשרויות טיפול חדשות

באמצעות טכניקות מתקדמות כמו ספקטרומטריית מסה, שיכולה לזהות מבחר רחב של חלבונים בדגימה נתונה, החוקרים ניתחו את קוקטייל החומרים המשתחררים בשלב ההילה של התקף מיגרנה – כלומר, במהלך השלב של הפרעות ראייה.

"הריכוז של 11 אחוז מ-1,425 החלבונים שזיהינו בנוזל השדרה השתנה במהלך התקפי מיגרנה. מתוכם, 12 חלבונים שעלו בריכוז פעלו כחומרי משדר המסוגלים להפעיל עצבים תחושתיים", אומר מרטין קאג רסמוסן ומוסיף:

"משמעות הדבר היא שכאשר החלבונים משתחררים, הם נישאים לגנגליון הטריגמינלי דרך מסלולי האיתות האמורים, שם הם נקשרים לקולטן של עצב תחושתי מאותת כאב, מפעילים את העצב ומפעילים את התקף המיגרנה הממשיך את תסמיני ההילה. ”

קבוצת החלבונים שאותרו על ידי החוקרים כללה את CGRP – חלבון שכבר קשור למיגרנה ומשמש בטיפולים קיימים. עם זאת, החוקרים גילו גם סדרה של חלבונים אחרים, שעשויים לסלול את הדרך לאפשרויות טיפול חדשות.

"אנו מקווים שהחלבונים שזיהינו – מלבד CGRP – עשויים לשמש בתכנון של טיפולים מונעים חדשים עבור חולים שאינם מגיבים לנוגדי CGRP זמינים. השלב הבא עבורנו הוא לזהות את החלבון בעל הפוטנציאל הגדול ביותר", אומר מרטין קאג רסמוסן.

הוא מסביר כי ידוע שאחד החלבונים שזוהו ממלא תפקיד במיגרנה הווסתית.

"בתחילה, אנו מקווים לזהות את החלבונים המעוררים פנוטיפים של מיגרנה. לאחר מכן נמשיך לעשות בדיקות פרובוקציה בבני אדם על מנת לקבוע אם חשיפה לאחד מהחלבונים שזוהו יכולה לעורר התקף מיגרנה", אומר מרטין קאג רסמוסן ומוסיף:

"זה רעיון טוב לבדוק אם חלבונים זה וחלבונים אחרים יכולים לעורר התקפי מיגרנה בבני אדם, כי אם הם יכולים, הם עשויים לשמש מטרות לטיפול ומניעה."