מסדרון זנגזור הוא מסלול תובלה מוצע שנועד לחבר בין היבשת של אזרבייג'ן לבלתי, הרפובליקה האוטונומית של נאצ'יבן, העוקפת דרך מחוז סיוניק של ארמניה. הפרויקט הוא מגובה בחוזקה על ידי אזרבייג'ן וטורקיה, הוא יוזמה תשתיתית מרכזית שמטרתה לשפר את הקישוריות האזורית. עם זאת, זה גם נותר נושא מחלוקת ביותר, כאשר ארמניה ואיראן באופוזיציה. המסדרון מסתבך עוד יותר בדינמיקה גיאו -פוליטית רחבה יותר בה מעורבים רוסיה ושחקנים גלובליים אחרים. מאמר זה בוחן את ההצעה לפיתוח, משמעותו הכלכלית והאסטרטגית, התגובות הבינלאומיות וההשלכות הגיאו -פוליטיות הרחבות יותר.
מסלול מסדרון Zangezur ותוכניות בנייה
המסדרון שנחזה בארבעים ושלושה קילומטר היה חוצה את אזור הסיוניק של ארמניה, ומשמש כחיבור חיוני בין הורדיז באזרבייג'ן ונחיצ'יבן. מצדו של אזרבייג'ן, המסדרון ישולב ברשת ההובלה של Horadiz-Agbend Transport ורשת הרכבות. מצד טורקיה, זה היה מקשר לרכבת הכביש והכביש המהיר של נאצ'יבן-איגר-קארס, ומספק מסלול יבשתי ישיר לאנטוליה ומעבר לו. אזרבייג'ן כבר התקדמה משמעותית בפיתוח חלקה של התשתית, תוך בניית כבישים מהירים ומודרניים וקווי רכבת המשתרעים לגבול הארמני. הפרויקט מיושר אסטרטגי עם המאמצים הרחבים יותר של אזרבייג'ן להעצים את נתיבי הסחר האזוריים ולשלב את הניתוח שלו עם הכלכלה הלאומית. לעומת זאת, ארמניה לא ביצעה מאמצי בנייה קשורים ונשארה מתנגדת למסדרון.
בתגובה לאופוזיציה של ארמניה, אזרבייג'ן העצימה את מאמציו להקים מסלול מעבר אלטרנטיבי דרך איראן, המכונה בדרך כלל מסדרון ARAS. יוזמה זו כוללת בניית קישורי כביש ורכבת חדשים שיאפשרו מעבר חלק בין היבשת של אזרבייג'ן לנאצ'יבן דרך השטח האיראני. הפרויקט זכה למתיחה כחלופה ברת קיימא למסדרון זנגזור, כאשר גם אזרבייג'ן וגם איראן עובדים על שדרוגי תשתית כדי להבטיח קישוריות חלקה. פיתוח מסדרון ה- ARAS מדגיש את נחישותה של אזרבייג'ן להשיג ניידות אסטרטגית וחוסן כלכלי לנוכח החמרת המתחים הגיאו -פוליטיים באזור ובסביבתו. זה גם מדגיש מאבק אזורי רחב יותר לבניית ושליטה על נתיבי התחבורה שימשיכו לעצב את הנוף הכלכלי והפוליטי של דרום הקווקז עד לעתיד.
הבטחה כלכלית ואסטרטגית
מסדרון זנגזור נושא משקל כלכלי ואסטרטגי משמעותי לדרום קווקז ומעבר לו. הפרויקט נועד לשפר את הסחר של אזרבייג'ן עם טורקיה ואירופה על ידי שיפור תשתיות לוגיסטיות, הפחתת עלויות ההובלה, וקיצוץ משמעותי של זמן הנסיעה בין אזרבייג'ן לנאצ'יבן. על ידי הקלת תנועת מטען יעילה יותר, המסדרון היה מחזק את עמדתה של אזרבייג'ן כמרכז מעבר, ותורם למאמצי הגיוון הכלכלי הרחב שלו. התרחבות כזו תביא למגזרים כמו חקלאות, ייצור ולוגיסטיקה, ותפחית את ההסתמכות הנוכחית של אזרבייג'ן על יצוא אנרגיה. בנוסף, קישוריות היבשה המשופרת תפחית את התלות בנסיעות אוויריות בין באקו לנחצ'יבן, ותייצר חיסכון משמעותי בעלויות וחיזוק יוזמות פיתוח אזוריות.
מעבר לאזרבייג'ן, המסדרון צפוי להיות בעל השלכות עמוקות על קישוריות אזורית. זוהי אבן יסוד של יוזמת המסדרון האמצעי, מסלול סחר חיוני יותר ויותר המקשר בין סין, מרכז אסיה ואירופה. המסדרון משמש כחלופה חיונית לנתיבי סחר בצפון, שהתמודדו עם שיבושים מהותיים כתוצאה מתחים גיאו-פוליטיים, ובמיוחד הסכסוך ברוסיה-אוקריין. על ידי הצעת מעבר אמין לסחורות הנוסעות בין אסיה לאירופה, הפרויקט מבטיח להעלות את תפקיד דרום הקווקז ברשתות האספקה העולמיות. יעילות מוגברת זו תאפשר למדינות מרכז אסיה לגשת לשווקים באירופה בצורה חלקה יותר, ולשלב אותם עוד יותר בכלכלה העולמית. בנוסף, התפתחות המסדרון האמצעי תואמת את המגמה ההולכת וגוברת של שיתוף פעולה כלכלי בעולם הטורקי, ומחזקת את קשרי הסחר וההשקעה בין הרפובליקות של אזרבייג'ן, טורקיה ומרכז אסיה. לפיכך, מסדרון זנגזור אינו סתם פרויקט תשתית אזורי אלא חלק מיוזמה רחבה יותר, טרנספורמטיבית שיכולה לעצב מחדש נופים כלכליים ביבשות מרובות.
מתחים גיאו -פוליטיים מתנשאים גדולים
ארמניה מתנגדת בתוקף לפרויקט, תוך שהיא מציינת חששות לריבונות, ביטחון לאומי וטרוניות היסטוריות. מנהיגים ארמנים טוענים כי הענקת אזרבייג'ן מעבר חוץ -טריטוריאלי בשטחה הריבוני שלהם תערער את היושרה הלאומית, ותקבע תקדים שעלול לאיים על שליטת ארמניה בגבולותיה שלה. הנושא מורכב עוד יותר על ידי חששות כי מסדרון כזה יכול להקל על הכפייה הצבאית או הכלכלית על ידי אזרבייג'ן, במיוחד בהתחשב בהיסטוריה של הסכסוך בין שתי המדינות. גורמים רשמיים ארמנים טוענים גם כי מסדרון תחת שליטת אזרבייג'אני יכול להגביל את הגישה של ארמניה לנתיבי תחבורה וסחר חיוניים המקשרים אותה לאיראן ולאוקיאנוס ההודי, ועלולים לערער את היציבות הכלכלית שלה ולהרכיב את הבידוד הגיאופוליטי של ירוואן. במקום להכיל את הדרישות הישירות של אזרבייג'ן למסדרון, ארמניה מעדיפה פתיחה מחודשת של נתיבי תחבורה מהתקופה הסובייטית תחת הסכמים מוכרים בינלאומיים כחלק מיוזמת "צומת השלום". גישה זו, לטענתם, תאפשר קישוריות אזורית תוך שמירה על ריבונותה של ארמניה, מה שמבטיח כי כל הסדרי מעבר מבוססים על כבוד הדדי ומסגרות משפטיות שאינן פוגעות בביטחון הלאומי.
איראן נותרה בין המתנגדים הקולניים ביותר של מסדרון זנגזור, מונע על ידי חששות כי הפרויקט ישולל את תפקידה של איראן כמרכז מעבר אזורי ויתערער על השפעתו האסטרטגית בדרום הקווקז. קובעי המדיניות האיראניים חוששים כי המסדרון יכול לנתק את הגישה הישירה של איראן לארמניה, שותף אסטרטגי מבחינה היסטורית וקשר מכריע לסחר של טהראן עם האיחוד הכלכלי האירו -אסייתי (EAEU), שארמניה היא חברה. התפתחות כזו לא רק תחליש את נוכחותו של טהראן באזור, אלא גם תפחית את יכולתו לפעול כמתווך מרכזי בלוגיסטיקה אזורית והפצת אנרגיה.
בנוסף, איראן רואה במסדרון אמצעי לטורקיה להרחיב את טווח ההגעה הגיאופוליטי שלה, מה שמחזק את השפעתו של אנקרה על העולם הטורקי. חיזוק עמדתו של אזרבייג'ן באמצעות פרויקט זה מחמיר עוד יותר את דאגותיו של טהרן, מכיוון שהוא תופס את השפעתו ההולכת וגוברת של באקו כאתגר ישיר לתפקידו ההיסטורי כמתווך כוח באזור. טהראן נזהר מאוד גם מהעלייה בלאומיות הטורקית, מחשש שזה יכול להניע רגשות בדלניים בקרב מיעוט אזרבייג'אני הגדול של איראן. בהתחשב בעובדה כי כ- 16% מכלל האוכלוסייה של איראן מזדהה כאזרבייג'ני אתנית, כל שינויים משמעותיים בגיאופוליטיקה אזורית עלולה להיות בהשלכות מקומיות, מה שעלול לתדלק דרישות לאוטונומיה רבה יותר או אפילו לתנועות בדלניות בגבולות איראן. בתגובה לאיומים הנתפסים הללו, איראן ביקשה באופן פעיל לאזן את הפרויקט על ידי חיזוק הקשרים עם ארמניה ודוגל בנתיבי מעבר אלטרנטיביים השומרים על השפעתו בסחר אזורי ולוגיסטיקה.
עמדתה של רוסיה במסדרון זנגזור היא ניואנס יותר, ומשקפת את האינטרסים הגיאו -פוליטיים המורכבים שלה בדרום הקווקז. בעוד שמוסקבה תומכת בדרך כלל ביוזמות המשפרות את הקישוריות והסחר האזורי, היא נותרה זהירה לגבי ההשלכות הרחבות יותר של המסדרון. רוסיה מכירה בכך ששיפור קישורי התחבורה יכולים לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי ולחזק את תפקידה ברשתות הסחר האירו -אסייתיות, מהן הוא חלק בלתי נמנע. עם זאת, הפרויקט נושא גם סיכונים אסטרטגיים, במיוחד ביחס להשפעה המתרחבת של טורקיה באזור. אם המסדרון ימצק את נוכחותה של טורקיה, הוא יכול לאתגר את הדומיננטיות ארוכת השנים של רוסיה בדרום הקווקז, מה שעשוי להפחית את המינוף של מוסקבה על הרפובליקות הסובייטיות לשעבר.
בנוסף, מערכת היחסים של רוסיה עם איראן ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב עמדתה. איראן רואה במסדרון זנגזור איום על מעמדה האזורי, ועל מוסקבה לאזן בין השותפות האסטרטגית שלה עם טהראן תוך התחשבות ביתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של המסדרון. אם רוסיה תומכת בגלוי בפרויקט, היא יכולה להתאמץ על קשריו הדיפלומטיים עם איראן, שהביעה התנגדות חזקה לכל מסלול תחבורה העוקף את שטחו. במקביל, רוסיה נותרה נזהרת מאובדן השליטה בנתיבי מעבר מפתח שהיא שולטת כיום, כולל אלה העוברים במסגרת האיחוד הכלכלי האירו -אסייתי שלה. אם המסדרון מפחית את מרכזיותה של רוסיה בלוגיסטיקה אזורית, הוא יכול לערער את השפעתו הרחבה יותר במרחב הפוסט-סובייטי.
המעורבות של רוסיה במסדרון היא אפוא מעשה איזון. מוסקבה מבקשת לחלץ יתרונות כלכליים מקישוריות משופרת תוך הבטחה כי טורקיה ולא אזרבייג'ן לא יקבלו יד אסטרטגית לא פרופורציונאלית. כתוצאה מכך, רוסיה עשויה לאמץ גישה זהירה ומחושבת, ותומכת בדיונים אזוריים על פיתוח תשתיות תוך הבטחה כי כל הסכם סופי שאינו שוחק עוד יותר את מעמדו האזורי ולא מתאמץ ביחסים עם שותפיה העיקריים.
האיחוד האירופי תמך ברובו במאמצי קישוריות אזוריים, בתנאי שהם עומדים בחוק הבינלאומי. מעצמות המערביות מכירות בפוטנציאל של המסדרון להגביר את הקשרים הכלכליים בין אירופה לדרום קווקז, ורואים בו מסלול קריטי להרחבת הסחר ולהעצמת חוסן שרשרת האספקה, במיוחד בתחום האנרגיה. עם זאת, הם נותרים זהירים לגבי הגיאופוליטיקה הרחבה יותר של הפרויקט, במיוחד ביחס ליציבות בארמניה ובאזרבייג'ן. האיחוד האירופי בדק גם השקעות תשתית משלימות כדי להבטיח שהמסדרון יתיישר עם אסטרטגיית הקישוריות הרחבה יותר שלה לאירואסיה.
בינתיים, סין ככל הנראה רואה באפשרות לשלב את המסדרון ביוזמת החגורה והכביש שלה לטובה, להכיר בערכה האסטרטגי כקשר מעבר בין אסיה לאירופה. למרות שבייג'ינג שמרה על עמדה ניטרלית ברובה, היא עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות כדי להבטיח כי השותפויות הכלכליות שלה באזור, במיוחד עם רוסיה ואיראן, יישארו לא מושפעות. כאשר סמכויות חיצוניות מעריכות את הכדאיות של המסדרון, תפקידו בעיצוב הסחר הבינלאומי ופוליטיקה אזורית ממשיך להתפתח.
מסתכל קדימה
גורלו של מסדרון זנגזור נותר לא ברור, שכן מתחים דיפלומטיים וצבאיים ממשיכים לעצב את מסלולו. החלטה שלווה בין ארמניה לאזרבייג'ן יכולה לסלול את הדרך ליישום המוצלח של המסדרון, להביא צמיחה כלכלית משמעותית ולחזק את היציבות האזורית. מסדרון תפעולי לחלוטין ישפר את הסחר, ייעל את לוגיסטיקה ויוצר דרום קווקז מחובר זה לזה יותר, יועיל לא רק לאזרבייג'ן וטורקיה, אלא גם לרשתות סחר אירו -אסיה. שיתוף פעולה מוגבר עלול להוביל להשקעות בתשתיות אשר יטפחו פיתוח אזורי לטווח הארוך וקיימות כלכלית.
עם זאת, אם ארמניה תישאר עמידה בפני הפרויקט, אזרבייג'ן צפויה להעצים את מאמציו בפיתוח מסדרון ARAS המגובה באיראן, שישמש מסלול אלטרנטיבי לעקוף את ארמניה לחלוטין. התקדמותה של אלטרנטיבה זו עלולה להוביל לכך שארמניה לאבד את משמעות המעבר האסטרטגי שלה, מה שמאפשר לגרום לכישלונות כלכליים ולהחמיץ הזדמנויות סחר עבור ירוואן. תרחיש כזה יכול להעמיק את ההסתמכות הכלכלית של ארמניה על שותפי סחר מוגבלים ולהקטין את יכולתו לעסוק בשיתוף פעולה כלכלי אזורי רחב יותר.
נעילה ממושכת על המסדרון מסתכנת בקיום חוסר היציבות הגיאו -פוליטית הנוכחית ומעכבת את הצמיחה הכלכלית בכל האזור. ללא החלטה מוחלטת, ניתן לדחות השקעות תשתיות מכריעות, מה שמגביל את הפוטנציאל לנתיבי סחר מורחבים ושילוב כלכלי. המתחים הפוליטיים והצבאיים המתמשכים מולידים גם אתגרים ביטחוניים, מרתיעים את ההשקעות הזרות ומעכבות את המודרניזציה של רשתות התחבורה האזוריות. הדינמיקה המתפתחת של מסדרון זנגזור ממחישה את יחסי הגומלין המורכבים של שאיפות כלכליות, ציווי ביטחון לאומי ותמרון גיאו -פוליטי רחב יותר, ומחזקים את המשמעות המתמשכת של האזור בסחר האירו -אסייתי.
