איך אנחנו אמורים לקחת דונלד טראמפהמילים של? "ברצינות, לא פשוטו כמשמעו?" "באופן סימבולי?" כזרם אינסופי של שטויות והסחת דעת? או כמושגים של תוכניות, בלוני ניסיון וטרולינג? לנתח על מה בעצם מדבר הנשיא שעתיד להיות הנשיא זה די בעייתי. אבל זה נעשה אפילו יותר מבולגן כאשר, נניח, הוא מתחיל להציע, בדרך הבלתי-ידית-אך-לא-בדיוק-מאולתרת שלו, שהוא עשוי להיות פתוח לקחת את הטריטוריה הדנית האוטונומית של גרינלנד בכוח.
במסיבת עיתונאים שניתנה ביום שני, העלה טראמפ – מי שהתמודד כיונת מדיניות חוץ בהבטחה לא להתחיל בשום מלחמות – את הסיכוי להשתמש בצבא ארצות הברית כדי לספח את האי הארקטי, כמו גם את תעלת פנמה. "אולי תצטרך לעשות משהו," הוא אמר, באותו היום שבנו, דונלד טראמפ ג'וניור.הגיעה ביום שלישי לגרינלנד עם מסר לאנשיה: "אנחנו הולכים להתייחס אליכם היטב". הנשיא הנבחר, שפרסם מאוחר יותר, אמר כי "זו עסקה שחייבת לקרות": "הפוך את גרינלנד לגדולה שוב".
טראמפ, שייצר לעצמו משהו מבודד של אמריקה תחילה בקדנציה הראשונה שלו ובקמפיין המוצלח שלו ב-2024, לא שם את עיניו רק על גרינלנד ותעלת פנמה; הוא גם התלוצץ שוב ושוב על הפיכת קנדה למדינה האמריקאית ה-51 והורדת ראש הממשלה היוצא. ג'סטין טרודו ל"מושל".
חלק מזה הוא ללא ספק תקלה – מסוג המשחקים ששיחק טראמפ בקדנציה הראשונה שלו כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית ממה שהוא באמת זומם. "הוא מדבר על הפלישה לגרינלנד ולפנמה כדי להסיח את דעתך ואת התקשורת מהגניבה שעומדת להתרחש ממש מתחת לעיניך – הפחתת המס הענקית למיליארדר ולחבריו לתאגידים, ששולמה על ידי קיצוצים מסיביים ל-Medicair ול-Medicaid", כפי שכתב הדמוקרטים. סֵנָטוֹר כריס מרפי לשים את זה. וכן, בתור עמית שלי מולי ג'ונג-פאסט שצוין לאחרונה, חשוב שלא נסתבך כל כך בדברים המטורפים שטראמפ הוא פִּתגָם שנאבד את הראייה של מה שהוא בעצם מַעֲשֶׂה.
אבל הבריונות הבינלאומית של טראמפ — והיועץ הבכיר שלו אילון מאסק המבקש להשתמש בהשפעה הפוליטית ההולכת וגוברת שלו בבריטניה, גרמניה ומחוצה לה – גם לא צריך להיפטר ממנו. בטח, הרעיון של רכישת גרינלנד – שאותה הציע לקנות בקדנציה הראשונה שלו – נשמע מגוחך. אבל שוב, אלו זמנים חסרי תקדים. האם הרעיון הוא דמגוג טרי עם עיצובים אימפריאליים בֶּאֱמֶת שמחוץ לגבולות האפשריות?
טראמפ הוא מדבר חרא מושרש. הוא עשוי לנפח את חזהו במאמץ לגרום למדינות להתכופף לדרישותיו לגבי מדיניות סחר ומדיניות אחרת. אבל הוא כמעט בטוח יעשה זאת לֹא לפלוש לקנדה.
עם זאת, העניין עם טראמפ הוא זה: הוא כמעט אף פעם לא עושה בדיוק מה שהוא אומר שהוא יעשה, כי זה בלתי אפשרי או לא מעשי, או כי זה נוגד את השאיפות של מישהו אחר במסלול שלו, או כי הוא לא עשה זאת. לא לגמרי מתכוון לזה מלכתחילה. אבל הוא גם לא עושה לַחֲלוּטִין הבטחות ריקות: כשהוא רוצה לעשות משהו, לעתים קרובות הוא לפחות מנסה אותו, ולעתים קרובות מדי מצליח להפעיל גרסה כלשהי שלו. הוא מעולם לא מימש במלואו את תוכניות הגבול הגדולות שהתחייב בקדנציה הראשונה שלו, למשל – אבל חוסר האנושיות של המדיניות שהוא הצליח ליישם הוחמרה בעקבות ביצוען המאולתר.
חקיקת מדיניות הגירה שונה, כמובן, מתפיסת גרינלנד. אבל דיבור חרא תופס סוג של מומנטום בעולם האמיתי כאשר הוא מגיע מאדם שבקרוב יתפוס את התפקיד הגבוה ביותר באמריקה. סנטור דמוקרטי ג'ון פטרמןשדיבר בפוקס ניוז, נראה פתוח לרעיון, ואמר שהוא לא יתמוך בכיבוש גרינלנד בכוח, אבל סיפוח השטח הוא "שיחה אחראית" שיש לנהל: "אם מישהו חושב שזה מטורף, זה כמו, ובכן, זכור רכישת לואיזיאנה?"
ראש ממשלת דנמרק מט פרדריקסן וראש ממשלת גרינלנד Múte Egede שניהם אמרו שהשטח אינו למכירה, ולא נראה שהם רואים באיומים של טראמפ להשתמש בכוח – בין אם זה צבאי או כלכלי – כבטלים: "הדברים שיצאו, אני חושב, הם כמה הצהרות רציניות "אמר אגדה ביום שלישי.
הצהרות אלו עשויות להיות חלק מגישת "משוגע" ניקסונית למדיניות חוץ, אשר מוערכת באופן בלתי צפוי כנכס. אבל כשהאיש המדובר הוא טראמפ – שחי בתא הד ימני שבו לא ניתן להבחין בין טרול לבין תמיכה כנה – קשה במיוחד לראות היכן נגמרת האסטרטגיה ומתחיל הטירוף.
