תוצאות הבחירות לנשיאות בוונצואלה עוררו מחלוקת ואי שקט. ניקולאס מדורו, בשלטון מאז 2013, הוכרז כמנצח על ידי מועצת הבחירות הלאומית (CNE) שבשליטת הממשלה, טענה שהאופוזיציה שנויה במחלוקת. חוסר הפופולריות של מדורו בסקרים, בשילוב עם דיווחים רבים על אי-סדרים, הובילו לספקנות רחבה לגבי הלגיטימיות של הבחירות. הבעיות החלו עוד לפני שנערכו הסקרים, שכן על מועמדת האופוזיציה מריה קורינה מצ'אדו נאסר להתמודד. במהלך ההצבעה נחסמו פקחי האופוזיציה מלהיכנס למקומות הקלפיות רבים, וה-CNE הואשם בכל תוקף באי העברת כל נתוני ההצבעה למרכז העיבוד המרכזי, ובעצם הותיר מספר רב של קולות ללא ספירה.
עדויות זמינות מצביעות על כך שמועמד האופוזיציה, אדמונדו גונזלס, ניצח בפער גדול. על פי חישובים באמצעות תוצאות של 79% ממכונות ההצבעה, גונזלס קיבל 6.89 מיליון קולות, כמעט חצי מיליון יותר ממדורו. עם זאת, תוצאות מעודכנות של מועצת הבחירות הלאומית (CNE) הצביעו על כך שעם ספירת 96.87% מהקולות, למדורו היו 6.4 מיליון קולות ולגונזלס 5.3 מיליון. פער הספירה הזה שחרר גל של מחאות נרחב והמצב עדיין לא התייצב.
משבר הבחירות מתפתח על רקע קריסה כלכלית. תחת הוגו צ'אבס (1999-2013) וניקולאס מדורו, התמ"ג של ונצואלה ירד ב-75%, והפך אותה מאחת המדינות העשירות בדרום אמריקה לאחת העניות ביותר. פעם שגשגה בעושר הנפט שהגיע לשיאו בסוף שנות ה-90, ונצואלה מתמודדת כעת עם רעב נרחב, פשע ושחיתות. למעלה מ-95% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, והיפר-אינפלציה הפכה את המטבע לכמעט חסר ערך. מוצרי היסוד הם נדירים, ומערכת הבריאות קורסת. תת תזונה ומחלות הניתנות למניעה משתוללות, במיוחד בקרב ילדים. אמון הציבור בממשלה נשחק, מה שהוביל לפי הערכות שמונה מיליון ונצואלה להרים ולברוח מהמדינה.
