פחות תופעות לוואי: התגלו גרסאות חדשות של MDMA "אקסטזי" בטוחות יותר

ממצאי מחקר עשויים לשפר את היישום המוסדר במצבים נוירו-פסיכיאטריים.

השיחה העולמית סביב שימוש ב-3,4-methylenedioxy-N-methylamphetamine (MDMA), הידוע בכינויו "אקסטזי", בפסיכותרפיה למחלות נפש כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית צוברת תאוצה. למרות ניסויים קליניים שבדקו את הפוטנציאל הטיפולי שלה, רק אוסטרליה וניו זילנד אישרו והסדירו את השימוש המבוקר בה על ידי אנשי מקצוע, תוך ציון סיכונים ותופעות לוואי פוטנציאליות.

צוות מחקר בינלאומי בראשות MedUni Vienna זיהה כעת שלוש גרסאות חדשות של MDMA כחלופות מבטיחות לשימוש בטוח יותר בסביבה פסיכותרפויטית מבוקרת כחלק ממחקר. התוצאות פורסמו לאחרונה ב- כתב עת לנוירוכימיה.

גרסאות ה-MDMA המפותחות כיום (ODMA, TDMA ו-SeDMA) שונו על ידי החוקרים באופן שההשפעות החיוביות נשמרות וההשפעות השליליות מופחתות. כפי שהמחקרים שבוצעו על תרביות תאים אנושיים על ידי הצוות של Harald Sitte מהמרכז לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה של MedUni Vienna מראים, לתרכובות הכימיות החדשות יש השפעה דומה ל-MDMA על מבני המטרה הקליניים הרלוונטיים במוח (כגון סרוטונין, דופמיןומעבירי נוראדרנלין), שהם חיוניים לוויסות מצב הרוח והרגש.

לעומת זאת, בניגוד ל-MDMA, לחומרים החדשים פעילות נמוכה יותר בקולטני סרוטונין מסוימים והם גם מתפרקים בצורה טובה יותר, וכתוצאה מכך פחות תוצרי פירוק רעילים: "זה מאפשר למסקנה שגם תופעות הלוואי החריפות וגם ארוכות הטווח של ODMA, TDMA ו-SeDMA עשויים להיות נמוכים מאלו של החומר הרגיל", מסביר מנהיג המחקר Harald Sitte. "מכיוון שלאנלוגים של MDMA יש גם אינטראקציה חלשה יותר עם חלבוני תחבורה מסוימים בגוף שאחראים על הספיגה וההפרשה של תרופות, הסיכון לאינטראקציות עם תרופות אחרות עשוי להיות מופחת גם כן", מוסיפה המחברת הראשונה של המחקר, אנה. סופיה אלברטו-סילבה מהמרכז לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה של MedUni בווינה.

דרושים מחקרים נוספים

החומר הפסיכואקטיבי MDMA (3,4-methylenedioxy-N-methylamphetamine) ידוע כסם המסיבות "אקסטזי" מאז שנות ה-80 – אם כי הפטנט הראשון על החומר ניתן עוד בשנת 1912. בשל השפעתו לקידום רגשות חיוביים והגברת האמפתיה הבין אישית, המחקר בשנים האחרונות התמקד בפוטנציאל של MDMA לתמוך בפסיכותרפיה למחלות נפש שונות. עם זאת, סיכונים ותופעות לוואי אפשריים (טכיקרדיה, לחץ דם גבוה, פגיעה בכבד ובעצבים) היוו עד כה מכשול לשימוש הטיפולי הנרחב בו.

האנלוגים של MDMA שזוהו כעת עשויים לספק חלופות מבטיחות: "תוצאות הניסוי שלנו הראו שהווריאציות החדשות יכולות לשמור על הפוטנציאל הטיפולי של החומר הקונבנציונלי, אך צפויות לגרום לפחות תופעות לוואי." Harald Sitte מסכם את המשמעות של התוצאות: "זה יכול לקדם שימוש מבוקר בחומרים פסיכואקטיביים במחלות נוירופסיכיאטריות." יחד עם זאת, הפסיכו-פרמקולוג וחוקר ההתמכרות מדגיש את הצורך במחקרים נוספים כדי לבדוק באופן מקיף את היעילות והבטיחות של גרסאות MDMA לשימוש במסגרת פסיכותרפויטית, למשל בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית.