מחקר חדש מראה כי מאמץ נפשי קשור לעיתים קרובות לרגשות שליליים.
מטה-אנליזה של 170 מחקרים גילתה שללא קשר למשימה או לאוכלוסיה, מאמץ נפשי מוגבר מתאם לתחושות של תסכול ולחץ. תופעה זו פחות בולטת באוכלוסיות אסייתיות, אולי בשל התנסויות חינוכיות שונות. למרות זאת, אנשים עדיין עוסקים במשימות מאתגרות מנטלית כמו שחמט, מונעים מהתגמול ולא מההנאה מהמאמץ עצמו.
מאמץ נפשי ואי נוחות
על פי מחקר שפורסם על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, אם מישהו מתלונן שכואב לחשוב, ייתכן שהוא נמצא במשהו, שכן נראה שמאמץ נפשי קשור לתחושות לא נעימות במצבים רבים.
"מנהלים לעתים קרובות מעודדים עובדים, ומורים לעתים קרובות מעודדים תלמידים, להפעיל מאמץ מנטלי. על פני השטח, נראה שזה עובד היטב: עובדים וסטודנטים בוחרים לעתים קרובות בפעילויות מאתגרות נפשית", אמר הסופר הבכיר אריק בייליוולד, דוקטור מאוניברסיטת רדבוד. "מכאן, אתה עלול להתפתות להסיק שעובדים וסטודנטים נוטים ליהנות מחשיבה קשה. התוצאות שלנו מצביעות על כך שהמסקנה הזו תהיה שקרית: באופן כללי, אנשים ממש לא אוהבים מאמץ נפשי".
המחקר פורסם בכתב העת עלון פסיכולוגי.
תובנות מתוך מטה-ניתוח מקיף
חוקרים ערכו מטה-אנליזה של 170 מחקרים, שפורסמו בין 2019 ל-2020 וכלל 4,670 משתתפים, כדי לבחון כיצד אנשים חווים בדרך כלל מאמץ נפשי. הם עשו זאת על ידי בדיקה האם מאמץ נפשי קשור לתחושות לא נעימות והאם הקשר הזה תלוי במשימה או באוכלוסייה המעורבת.
המחקרים השתמשו במגוון משתתפים (למשל, עובדי בריאות, עובדי צבא, ספורטאים חובבים, סטודנטים) מ-29 מדינות וכללו 358 משימות קוגניטיביות שונות (למשל, לימוד טכנולוגיה חדשה, התמצאות בסביבה לא מוכרת, תרגול נדנדות גולף , משחק במשחק מציאות מדומה). בכל המחקרים שנותחו, המשתתפים דיווחו על רמת המאמץ שהם הפעילו וכן על המידה שבה הם חוו תחושות לא נעימות כמו תסכול, גירוי, לחץ או רוגז.
בכל האוכלוסיות והמשימות, ככל שהמאמץ המנטלי גדול יותר, כך גדלה אי הנעימות שחווים המשתתפים.
שיקולי עיצוב למקצוענים
"הממצאים שלנו מראים שמאמץ מנטלי מרגיש לא נעים על פני מגוון רחב של אוכלוסיות ומשימות", אמר Bijleveld. "זה חשוב לאנשי מקצוע, כמו מהנדסים ומחנכים, לזכור בעת תכנון משימות, כלים, ממשקים, אפליקציות, חומרים או הוראות. כאשר אנשים נדרשים להפעיל מאמץ נפשי משמעותי, אתה צריך לדאוג לתמוך או לתגמל אותם על המאמץ שלהם".
ממצא מעניין אחד, לפי Bijleveld, היה שבעוד שהקשר בין מאמץ נפשי לתחושות שליליות היה עדיין משמעותי, הוא היה פחות בולט במחקרים שנערכו במדינות אסיה בהשוואה לאלו באירופה או בצפון אמריקה. זה מתאים לרעיון הכללי שהרתיעה של מאמץ מנטלי עשויה להיות תלויה בהיסטוריה של הלמידה של אנשים. תלמידי תיכון במדינות אסיה נוטים להשקיע יותר זמן בלימודים מאשר עמיתיהם באירופה או בצפון אמריקה ולכן עשויים ללמוד לעמוד ברמות גבוהות יותר של מאמץ נפשי בשלב מוקדם בחייהם, אמר.
השלכות התנהגותיות של מאמץ נפשי
חשובה יותר היא ההתבוננות בעולם האמיתי שלמרות האופי הסורר של משימות מאתגרות מנטלית, אנשים עדיין עוסקים בהן מרצונם, אמר Bijleveld.
"לדוגמה, מדוע מיליוני אנשים משחקים שחמט? אנשים עשויים ללמוד שמאמץ מנטלי בפעילויות ספציפיות מסוימות עשוי להוביל לתגמול. אם היתרונות של השחמט עולים על העלויות, אנשים עשויים לבחור לשחק שח, ואפילו לדווח בעצמם שהם נהנים משחמט", אמר. "עם זאת, כאשר אנשים בוחרים להמשיך בפעילויות מאמץ נפשי, אין לקחת זאת כאינדיקציה לכך שהם נהנים ממאמץ נפשי כשלעצמו. אולי אנשים בוחרים בפעילויות המאומצות נפשית למרות המאמץ, לא בגלל זה".