SciTechDaily

ניקולס

צייד כוכבי הלכת של פלאטו מתחיל בחיפוש אחר כדור הארץ אחר בשנת 2026

התרשמות האמן ממשימת אפלטון (PLAnetary Transits and Oscillations of Stars) של ESA, המשימה השלישית ברמה בינונית בתוכנית Cosmic Vision של ESA. אפלטון ישתמש ב-26 מצלמות בבת אחת כדי לצפות בכוכבי לכת יבשתיים במסלולים עד לאזור המגורים של כוכבים בהירים דמויי שמש, ולאפיין כוכבים אלה. קרדיט: ESA/ATG medialab

משימת החלל הגדולה הבאה של אירופה, PLATO, שואפת לשגר בדצמבר 2026.

טלסקופ זה נועד לחפש כוכבי לכת סלעיים דמויי כדור הארץ סביב כוכבים דמויי שמש שעשויים להיות ראויים למגורים.

משימת החלל הגדולה הבאה של אירופה

משימת החלל הגדולה הבאה של אירופה – טלסקופ שיצוד אחר כוכבי לכת סלעיים דמויי כדור הארץ מחוץ למערכת השמש שלנו – צפויה לשגר בסוף 2026.

PLATO, או PLANetary Transits and Oscillations of Stars, נבנה כדי למצוא עולמות קרובים שעלולים למגורים סביב כוכבים דמויי שמש, אותם נוכל לבחון בפירוט.

טלסקופ החלל יתפוצץ למסלול על הרקטה החדשה של אירופה, Ariane-6, שעשתה את טיסת הבכורה שלה בשבוע שעבר לאחר שפותחה בעלות של 4 מיליארד אירו (4.3 מיליארד דולר).

אפלטון מפתח ויזואלי

המשימה אפלטון של ESA, PLAnetary Transits and Oscillations of Stars, תשתמש ב-26 המצלמות שלה כדי לחקור כוכבי לכת יבשתיים במסלולים עד לאזור המגורים של כוכבים דמויי שמש. המשימה תגלה את הגדלים של כוכבי לכת אקסו-כוכבים ותגלה אקסומיונים וטבעות סביבם. אפלטון גם יאפיין את הכוכבים המארח שלהם על ידי לימוד וריאציות אור זעירות באור הכוכבים שהוא מקבל. קרדיט: ESA

מטרות ומטרות המשימה

ד"ר דיוויד בראון, מה- אוניברסיטת וורוויקלאחרונה נתן עדכון על המשימה במפגש הלאומי לאסטרונומיה של החברה המלכותית לאסטרונומיה באוניברסיטת האל.

"המטרה של פלאטו היא לחפש כוכבי לכת מחוץ לכוכבים הדומים לשמש ובתקופות מסלול ארוכות מספיק כדי שהם יהיו באזור המגורים", אמר.

"אחת ממטרות המשימה העיקריות היא למצוא עוד זוג שווה ערך לכדור הארץ-שמש, אך הוא נועד גם לאפיין בקפידה ובדייקנות את כוכבי לכת שהוא מוצא (כלומר לחשב את המסות, הרדיוסים וצפיפות הצבר שלהם)."

משימת מדע כוכבים

פלאטו היא לא רק אקסופלנט צייד, לעומת זאת. זוהי גם משימה מדעית כוכבת.

בנוסף לחיפוש אחר כוכבי לכת, הוא יחקור את הכוכבים תוך שימוש במגוון טכניקות כולל אסטרוזיזם (מדידת תנודות ותנודות של כוכבים) כדי לחשב את המסות, הרדיוסים והגיל שלהם.

בניגוד לרוב טלסקופי החלל, ל-PLATO יש מספר מצלמות – כולל אחת בשם בריטניה בשם ArthurEddington, על שם האסטרונום והפיזיקאי המפורסם שזכה במדליית הזהב היוקרתית של האגודה לאסטרונומיה המלכותית ב-1924.

מצלמות PLATO

עשר מהמצלמות האחרונות נבנו ונבדקו והראשונה מהן הותקנה על הספסל האופטי – המשטח ששומר על כל המצלמות מכוונות בכיוון הנכון – מוקדם יותר השנה. קרדיט: OHB System AG

מערכת מצלמה מתקדמת

יש לו 24 מצלמות 'רגילות' (N-CAMs) ו-2 מצלמות 'מהירות' (F-CAMs). ה-N-CAMs מסודרים לארבע קבוצות של שש מצלמות, כאשר המצלמות בכל קבוצה מצביעות לאותו כיוון אך הקבוצות מעט מאופיינות.

זה נותן ל-PLATO שדה ראייה גדול מאוד, ביצועים מדעיים משופרים, יתירות נגד כשלים ודרך מובנית לזהות אותות 'חיובי כוזב' שעשויים לחקות מעבר כוכבי לכת, הסביר ד"ר בראון.

"אסטרטגיית התצפית המתוכננת היא לבהות בשני כתמי שמים, אחד בצפון ואחד בדרום, במשך שנתיים כל אחד", הוסיף.

התקדמות ייצור ובדיקות

"חלקת השמים הדרומית נבחרה, בעוד שהחלק הצפוני לא יאושר עוד כמה שנים."

כמה ממרכיבי החללית סיימו את תוכניות הייצור שלהם והם קרובים להשלמת בדיקות הכיול שלהם. זה כולל את ה-Front-End Electronics (FEE) שסופק על ידי בריטניה עבור N-CAMs.

נבנה על ידי מעבדת מדעי החלל מולארד של אוניברסיטאי קולג' בלונדון, אלה מפעילים את המצלמות, מדגים את התמונות ומעבירים אותן לעיבוד הנתונים המשולב.

עשר מהמצלמות האחרונות נבנו ונבדקו והראשונה מהן הותקנה על הספסל האופטי – המשטח ששומר על כל המצלמות מכוונות בכיוון הנכון – מוקדם יותר השנה.

המשימה בדרך להשקה בדצמבר 2026.

ניקולס