המשבר ברפובליקה הדמוקרטית המזרחית של קונגו (DRC) היה מזמן נקודת פלאש לחוסר יציבות במרכז אפריקה. עם נסיגתם האחרונה של כוחות בורונדיאנים, הערכה המחודשת של אוגנדה באסטרטגיה הצבאית שלה, ומורדי M23 המגובים ברואנדה הממצקים את שליטתם, האזור חווה שינוי כוח דינאמי. בעוד שמלחמה אזורית בקנה מידה מלא נראית פחות סבירה לטווח הקצר, התנודתיות המתמשכת, השאיפות הטריטוריאליות והגברת הסבירות להתערבויות זרות מבטיחות כי ההשקפה האזורית תישאר רעועה.
נסיגת הכוחות של בורונדי מנערת את מזרח קונגו
נסיגת הכוחות המדווחת של בורונדי ממזרח קונגו מסמנת שינוי משמעותי במסלול הסכסוך. כוחות אלה סייעו בתמיכה בצבא הקונגולי נגד ה- M23, במיוחד לאורך גבול קונגו-בורונדי. אף על פי שפקידים בורונדים מכחישים כל נסיגה רחבת היקף, מקורות דיפלומטיים עצמאיים מראים שלפחות חלק מכוחותיהם נזכרו.
לנסיגה זו יש כמה השלכות מיידיות. ראשית, זה מצמצם את ההסתברות לעימות צבאי ישיר בורונדי-רואנדה, שהיה אחד הסיכונים העיקריים להסלמה אזורית. בתורו, זה מחליש את עמדת ממשלת קונגו, ומעניק לחופש המבצעי הגדול יותר של M23. עזיבת הכוחות הבורונדיים מסלקת חיץ הגנתי מכריע, ומשאיר את הצבא הקונגולי נמתח דק על פני חזיתות מרובות.
