בלב צפון מרכז טורקיה, בעיר העתיקה של החיתים, התרחשו גילויים ארכיאולוגיים מרתקים במהלך למעלה ממאה שנים. לאחרונה, צוות חוקרים נחשף לתגלית יוצאת דופן מתוך כ-30,000 לוחות חרס שנמצאו באתר היסטורי זה. הלוחות, אשר כתובים בכתב יתדות, מביאים איתם הבנה מחודשת של השפות והתרבויות העתיקות.
מאה שנות חפירה מניבות גילוי חסר תקדים
אזור בועזקאלה-הטושה היה מרכז לפעילות ארכיאולוגית מתמשכת במשך יותר ממאה שנה, והעבודה במקום הייתה מאתגרת ולא שגרתית. במחקר האחרון של לוחות החרס, שרבים מהם כתובים בשפה החיתית-נסית – השפה ההודו-אירופית העתיקה ביותר הידועה כיום – התגלה משהו בלתי צפוי. במהלך פענוח טקסטים טקסיים, הצליחו החוקרים לזהות קטע בשפה הודו-אירופית חדשה שלא נודעה עד כה.
שפה בלתי צפויה מתגלה
התגלית המפתיעה התרחשה כאשר מומחים פענחו טקסט טקסי שכלל קטעים בשפה לא מוכרת. אוניברסיטה גרמנית פרסמה את הממצא, תוך הדגשת חשיבותו. למרות שהמילים בשפה החדשה נותרו בלתי מובנות, הטקסט החיתי הסובב סיפק רקע חשוב שהעמיק את ההבנה של החוקרים.
אחד המומחים לכתב יתדות העלה את ההשערה שמקור השפה המסתורית הוא באזור הידוע היסטורית כקלאשמה, שכולל כיום את הערים הטורקיות בולו וגרדה. חוקר נוסף תמך בתיאוריה זו והצביע על דמיון בין השפה החדשה לבין הלווית, שפה שדוברה בטרויה ההיסטורית – לא העיר היוונית, אלא עיר ארמון מתקופת הברונזה.
המשמעות של הגילוי לעתיד
התגלית אינה רק חשיפת שפה חדשה; היא מעמיקה את הבנתנו לגבי הנוף התרבותי והלשוני של החיתים. החיתים היו ידועים בהתעניינותם בשפות זרות ובשימור טקסים מתרבויות שונות. לוחות החרס כוללים לעיתים ציטוטים במספר שפות הודו-אירופיות, מה שמעיד על חילופי תרבויות עשירים ושימור מורכב.
הממצאים הללו מצביעים על אפשרות שיש עוד שפות שממתינות להתגלות בתוך רישומי החיתים. ההשערה הזו מוסיפה ערך לחפירות המתמשכות בטורקיה, שהופכות לא רק לחיפוש אחר העבר, אלא גם למיפוי הרשתות הלשוניות והתרבותיות המורכבות שעיצבו את הציוויליזציות העתיקות.
כל לוח וכל שורת כתב יתדות מפוענחת מוסיפים ידע חדש ומזכירים לארכיאולוגים את המורכבות והקישוריות של המזרח הקרוב העתיק. גילוי שפה הודו-אירופית בת 3,500 שנה מגביר את ההתרגשות והמחויבות למחקרים אלו. עם המשך המחקר, הקרקעות העתיקות של טורקיה צפויות לחשוף עוד סודות, ולהוכיח שכל שבר חרס מכיל סיפור שמחכה להתגלות.
