כלב עיוור מבוגר שאבד מתרגש בטירוף כשהוא סוף סוף מריח את משפחתו שוב

לפני שלוש שנים, כלב מבוגר בשם בינקי, הידוע גם כמר ב', הצליח לברוח מהדלת הקדמית בזמן שמשפחתו הייתה בתהליך מעבר. בינקי, שהיה אז בן 15 וסבל מבעיות בריאותיות חמורות, נעלם מבלי להשאיר עקבות, ומשפחתו מיד החלה לדאוג לו. הם דחו את המעבר בכמה ימים וניסו למצוא את בינקי בכל מקום אפשרי, אך ללא הצלחה.

חיפושים נואשים, תקווה שלא אבדה

"אנשים רבים ניסו למצוא אותו, אבל בסופו של דבר המשפחה הייתה חייבת לעבור," סיפרה אפריל הווארד, מנהלת במקלט "Dorchester Paws".

בינקי היה מצויד בשבב עם פרטי הקשר של המשפחה, ולכן הם המתינו בתקווה שיום אחד מישהו יצור איתם קשר ויודיע שהוא נמצא. השנים חלפו, והמשפחה כבר כמעט איבדה תקווה, אך אז הגיעה הבשורה שכל כך חיכו לה.

"בינקי נמצא משוטט בשכונה בסאמרוויל, דרום קרוליינה," סיפרה הווארד. "הוא היה במצב גופני קשה מאוד."

למרבה ההפתעה, בינקי לא רק ששרד לבד במשך שנים, אלא גם הצליח להגיע ממדינת ג'ורג'יה לדרום קרוליינה. המסע הארוך והמתיש ניכר היטב במראהו החיצוני.

מצב בריאותי קשה וטיפול מסור

"פרוותו הייתה כל כך מסובכת, במיוחד באזור העיניים, שהיה קשה לדעת אם יש לו עיניים בכלל," הוסיפה הווארד. "הציפורניים שלו היו כל כך ארוכות שהן התעקלו, והוא הריח נורא, ושיניו היו רקובות."

למרבה המזל, האדם הטוב שמצא אותו פנה למקלט "Dorchester Paws", והם מיד לקחו אותו לווטרינר לקבלת טיפול רפואי דחוף. הצוות הרפואי החל מיד בגזירת הפרווה המסובכת והתחלת טיפול תרופתי.

"היה מרגיע לראות אותו לאחר שגזזו לו את הפרווה – הוא יכול היה לפתוח את עיניו לגמרי, ואני בטוחה שזה הרגיש הרבה יותר טוב עבורו," אמרה הווארד.

למרות הכאב והסבל שעבר, בינקי שמר על אופי מתוק וידידותי, מה שהקל על הצוות לטפל בו.

איחוד מרגש ובלתי צפוי

לאחר הטיפול, הסריקו הווטרינרים את בינקי וגילו את השבב שלו. כשפרטי המשפחה הופיעו בסורק, הצוות לא היה יכול להאמין למזלם.

כשהתקשרו למשפחה, הם היו המומים לשמוע שבינקי עדיין בחיים ובמצב טוב יחסית. "המשפחה לא האמינה," שיתפה הווארד. "הם אמרו, 'אתם בטוחים שזה מר ב.?'"

למרות שהמשפחה גרה שש שעות נסיעה מהמקלט, הצוות לא נתן למרחק להוות מכשול. מיד לאחר השיחה, אחד מהמטפלים במקלט העמיס את בינקי על המשאית שלו ונסע להחזיר אותו הביתה.

כאשר המשפחה ראתה את הכלב הקטן והחזק שלהם שוב, הם פרצו בבכי של התרגשות. בינקי, שהיה כעת בן 18 ועיוור כמעט לחלוטין, לא יכול היה לראות או לשמוע את משפחתו, אך ברגע שהרגיש את זרועותיהם סביבו, הוא התחיל להריח את האוויר בזיהוי.

"לקח לו רגע להבין מי מחזיק אותו," סיפרה הווארד. "אבל אז הוא התחיל לרחרח את האוויר ולהתרגש – הוא ידע שזו המשפחה שלו!"

זמן של אהבה ופרידה

בינקי היה נרגש במיוחד מהמפגש המחודש, והביע את אהבתו בחיבוקים ונשיקות רטובות. המשפחה העניקה לו ימים של אהבה ותשומת לב, והשלימו את הזמן שאבד. אך למרבה הצער, לא עבר זמן רב עד שמצבו הבריאותי של בינקי התדרדר.

כשהגיע הזמן להיפרד, משפחתו הייתה לצדו, מלווה אותו באהבה כשהוא חצה את גשר הקשת בענן. למרות הכאב שבפרידה, המשפחה מצאה נחמה בכך שהם זכו לראות אותו שוב ולהיות עמו בימיו האחרונים.

"המשפחה הייתה כל כך שמחה שהם זכו לראות אותו שוב, משהו שהם מעולם לא חשבו שיקרה," אמרה הווארד. "המפגש הזה היה לא פחות מחמם לבבות."