מטח הטילים הבליסטיים האירניים שכוון לעבר תל אביב סימן הסלמה חמורה בסכסוך המתמשך שפוקד את המזרח התיכון מאז ה-7 באוקטובר. עם זאת, מפגן הכוח המרהיב ברובו לא ישנה מעט את מאזן הכוחות באזור. ישראל תישאר מעצמת מפתח באזור, המסוגלת לתבוע הרתעה ולהשפיע על אירועים מרכזיים. עריפת ראשה המהירה של ישראל ממנהיגי חיזבאללה וחמאס יחד עם המשא ומתן המתמשך שלה באמצעות הסכמי אברהם מדגישים שישראל נוקטת בשילוב של צעדים דיפלומטיים, צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים שישמרו על הסטטוס קוו בעתיד הנראה לעין.
התקיפה התרחשה בעקבות המבצע הקרקעי של ישראל בדרום לבנון, שנועד להרתיע את החיזבאללה השיעית הנתמכת על ידי איראן מלהמשיך בפעולות האגרסיביות שלו כלפי גבולה הצפוני של ישראל. במהלך השנה האחרונה, פעולות האיבה הללו הביאו לעקירתם של יותר מ-80,000 ישראלים, מה שממחיש את המחיר ההומניטרי של הסכסוך הזה. המטח פגע במספר מבנים במרכז העיר תל אביב ועל פי ההערכות מדובר במתקפת הרקטות הגדולה ביותר על ישראל מאז הקמתה, המייצגת הפגנת כוח משמעותית של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). פעולה זו אמנם נועדה למנף את המצב כדי להטות את היתרון האסטרטגי לטובת איראן, אך לא סביר שהעליונות הטקטית והצבאית של ישראל באזור תפחת בזמן הקרוב.
המטח של איראן של 150 טילים כוון למרכז ישראל כתגובה ישירה להרג של מנהיגים צבאיים מרכזיים של חיזבאללה וחמאס, כולל חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה; איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס; ופואד שוקור, מפקד צבאי בכיר. חיסול הדמויות המשפיעות הללו הביא מכה לא מבוטלת למשטר האיראני, והחליש את מנהיגי הצבא המרכזיים של המיליציה המשותפת שלהם שמטרתה להרחיב ולהשפיע על השליטה האיראנית באזור באמצעות תקיפות מזוינות, תמיכה במשטרים מדכאים והכשרת מיליציות שיעיות אחרות. בטקטיקות לוחמה אסימטרית. על ידי חיפוש אחר דמויות מפתח אלו, התיאום והמנהיגות של חיזבאללה וחמאס הושמדו, ובסופו של דבר החלישו את עמדתם באזור וכברירת מחדל של איראן.
תגובתה של איראן נועדה להציג את היכולות הצבאיות של איראן תוך הבטחת ניצחון מדיני פנימי למשטר בבית. פעולה זו חושבה על סמך הצורך של טהראן להרתיע פעולות ישראליות נוספות, לגייס תמיכה פנימית על רקע חוסר שביעות רצון פנימית גוברת, ולהוכיח לבעלי ברית וליריבים האזוריים שאיראן נותרה מעצמה אזורית המסוגלת להקרין את השפעתה מעבר לגבולותיה.
עם זאת, למרות היקף ועוצמת התקיפה, לא סביר שהיא תשנה באופן משמעותי את הנוף האסטרטגי הקיים באזור, שבו לישראל יתרונות צבאיים ופוליטיים משמעותיים. מציאות זו ניכרת בפעולות של ישראל נגד מנהיגי חיזבאללה, בדיוק פעולותיה בשטח איראן ובמאמציה המתמשכים לבסס את היחסים הדיפלומטיים עם שחקנים אזוריים מרכזיים, כולל סעודיה. יתרה מכך, הרציחות האחרונות של מפקדי הצבא הבכירים של חיזבאללה בימים האחרונים – כולל מנהיגו חסן נסראללה – כמו גם תקיפות ממוקדות אחרות ברחבי לבנון, ממחישים את היכולות המודיעיניות יוצאות הדופן והיעילות המבצעית של ישראל. פעולות אלו לא רק נטרלו איומים על ישראל; הם גם חיזקו את מעמדה של ישראל ככוח צבאי דומיננטי ובמקביל ערערו את יכולתם של יריביה.
באופן דומה, חיסולם של פואד שוקור ואיסמעיל הנייה מדגיש את המצוינות הטקטית של ישראל. יש לציין שארצות הברית רדפה אחרי שוקור במשך כמעט ארבעה עשורים; היכולת של ישראל לנטרל אותו בהצלחה מוכיחה עליונות ישראלית מרשימה. יתר על כן, מותו של הנייה נבע מפיצוץ מרחוק של פצצה שהוצבה בחדר מלון בשליטה הדוקה בטהרן, תקרית שעוררה מבוכה ואי סדר בקרב מנהיגי משמרות המהפכה. שני המקרים מדגישים את יכולתה המודיעינית והצבאית של ישראל, ומדגישים את יתרונה האסטרטגי המתמשך באזור.
המבקרים טוענים שהאסטרטגיה של ישראל לערוף ראשים בהנהגת חיזבאללה וחמאס, יחד עם הפלישה לדרום לבנון עם כוחות קרקע לנטרול המיליציות הנותרות של חיזבאללה, יוצרת ואקום כוחני שיוכל להתמלא על ידי מנהיגים חדשים שלישראל יש מעט או אין להם שליטה עליהם. יחסים דיפלומטיים. הם גם טוענים שפעולות כאלה יעצימו את הטינה בקרב האוכלוסייה הלבנונית, ועלולה לטפח את הופעתן של מיליציות חדשות, קיצוניות יותר ופחות ניתנות לשליטה. עם זאת, מנגד, הסרת דמויות מפתח אלו עלולה לשבש את המבנה הארגוני של חיזבאללה וחמאס ולצמצם את היכולות המבצעיות שלהם, מה שעלול לסייע במניעת התקפות עתידיות על ישראל ולתרום ליציבות אזורית ארוכת טווח.
היכולות הצבאיות אינן הגורם הבלעדי לשמירה על עליונות והרתעה יעילה. גם בניית בריתות ושותפויות עם מדינות שכנות בעלות השפעה ממלאות תפקיד מכריע באיזון קואליציות יריבות. בהקשר זה, ישראל זכתה להצלחה בולטת, והמשמעותית שבהן היא הסכם אברהם 2020. הסכמים אלה לא רק נרמלו את היחסים בין ישראל לכמה מדינות ערביות, אלא גם טיפחו אקלים של שיתוף פעולה ושיתוף פעולה במגזרים שונים, כולל סחר וביטחון.
יתרה מכך, המעורבות הדיפלומטית של ישראל עם מדינות כמו סעודיה נמשכה, גם לנוכח המתיחות הגוברת והסכסוך המתמשך לאורך גבולה עם עזה. החוסן של הסכמי אברהם והמשך הדיונים עם סעודיה משקפים את האומנות הממלכתית המוכשרת של ישראל, המשפרת את מעמדה הגיאופוליטי. התפתחויות אלו חיזקו עוד יותר את הבכורה של ישראל בגיאופוליטיקה במזרח התיכון וממחישות את יכולתה לנווט בדינמיקה אזורית מורכבת, תוך חיזוק העמדה ההרתעתית שלה מול יריבים.
המתקפה של איראן על תל אביב הייתה מפגן כוח מרהיב שאולי גרמה לרמה מסוימת של נזק, אבל לא סביר שהיא תשנה מהותית את העליונות הטקטית והאסטרטגית של ישראל בטווח הארוך. גם אם פעולות האיבה יסלימו עוד יותר, היכולות הצבאיות האדירות של ישראל, ההצלחות המבצעיות מול יריבים מרכזיים וההתקשרויות הדיפלומטיות המתמשכות עשויות להבטיח את המשך בולטתה באזור. מציאות זו מדגישה שלמרות ההשפעות החולפות של ההתפתחויות הצבאיות האחרונות, מעמדה הדומיננטי של ישראל נותר ברובו על כנו, מה שמסבך עוד יותר את ניסיונותיה של איראן לשנות את האיזון האזורי לטובתה.
אליסה פאביה היא המומחית העולה של YPFP לשנת 2024 למזרח התיכון והמנהלת המשותפת של המועצה האטלנטית בצפון אפריקה.
