פסגת ה-BRICS קאזאן שהסתיימה לאחרונה, ה-16 של הגוש עד כה, התגלתה כרגע של הזדמנות וחוסר ודאות עבור גוש במעבר. תחת הדגל של "חיזוק הרב-צדדיות לפיתוח וביטחון גלובלי צודק", מנהיגי BRICS חזו אחדות ושאפתנות, וביקשו למקם את הגוש כמשקל נגד לממשל הגלובלי הנשלט על ידי המערב. הכללת שותפים חדשים, הצעות למערכות פיננסיות חלופיות וקריאות לרפורמה במוסדות גלובליים הדגישו את רצונה של BRICS למלא תפקיד משמעותי יותר על הבמה העולמית. עם זאת, הפסגה חשפה גם את האתגרים המובנים של ניהול קואליציה המאופיינת במערכות פוליטיות מגוונות, מבנים כלכליים ואינטרסים אזוריים.

מה שהתחיל כפורום כלכלי התפתח לקואליציה רחבה, עם שאיפות שמקיפות ממדים מדיניים, ביטחוניים ותרבותיים. האבולוציה הזו, שהוצגה בפסגת קאזאן, מעלה שאלות קריטיות לגבי עתידו של BRICS: האם הגוש יכול לשמור על לכידות בין המגוון שלו? והאם היא מסוגלת לקדם סדר גלובלי כולל באמת, או שמא הסתירות הפנימיות שלו עמוקות מכדי ליישב? ניתוח זה יחקור את התוצאות העיקריות של הפסגה, תוך התמקדות בהשלכותיה על שיתוף הפעולה הכלכלי, המדיני והביטחוני, תוך הערכת התפקידים של חברות מפתח כמו רוסיה, סין והודו.

האבולוציה של BRICS: מברית כלכלית לגוש פוליטי

מסע ה-BRICS מקיבוץ כלכלי לכוח גיאופוליטי החל בשנת 2001 כאשר הכלכלן ג'ים אוניל זיהה את ברזיל, רוסיה, הודו וסין כמעצמות עולות שעומדות לעצב מחדש את הכלכלה העולמית. ההכללה של דרום אפריקה ב-2010 הרחיבה את הטווח הגיאוגרפי והאסטרטגי של הקואליציה, והביאה נקודת מבט אפריקאית למה שכבר היה פורום מגוון. בתחילה, BRICS התמקדה בצמיחה כלכלית, סחר ורפורמה במוסדות בהנהגת המערב כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי. עם זאת, כאשר דינמיקת הכוח הגלובלית השתנתה, BRICS הרחיבה את היקפו לכלול נושאים פוליטיים וביטחוניים, המשקפים את הרצון לעצב נורמות ומוסדות גלובליים.

פסגת קאזאן מייצגת שיא של סדר יום רחב יותר זה. הדיונים כסו הכל מיוזמות כלכליות שמטרתן להפחית את התלות במערכות פיננסיות מערביות ועד למאמצים לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני והפוליטי בין החברים. עם זאת, המיקוד המורחב הזה בא עם אתגרים. האינטרסים של חברי הגוש – מדיניות החוץ האסרטיבית של סין, העמדה הגיאו-פוליטית המאוזנת של הודו ועמדה היריבה של רוסיה כלפי המערב – לא תמיד מתאימים. הבדלים אלה ניכרו בקאזאן, שם הרטוריקה השאפתנית של הפסגה עמדה בניגוד למציאות של חלוקות פנימיות.

התפתחויות מרכזיות מפסגת BRICS קאזאן

הצהרת קאזאן: שאפתנית אך מעורפלת

מרכז פסגת 2024 היה אימוץ הצהרת קאזאן, שאישרה מחדש את מחויבותה של BRICS לסדר עולמי שוויוני יותר. ההצהרה הדגישה את הצורך ברפורמה במוסדות הממשל העולמיים, כולל מועצת הביטחון של האו"ם, כדי לייצג טוב יותר את הדרום הגלובלי. בנוסף, היא קראה לארכיטקטורה פיננסית בינלאומית מחודשת שתלויה פחות במערכות מערביות. זה מתיישב עם הביקורת הרחבה יותר של BRICS על מוסדות בינלאומיים המתמקדים במערב.

עם זאת, ניתן לבקר את הצהרת קאזאן על חוסר הספציפיות שלה. בעוד שהמסמך הציג יעדים שאפתניים, הוא לא הצליח לשרטט מנגנונים ברורים או לוחות זמנים להגשמתם. אי בהירות זו היא ככל הנראה שיקוף של הגיוון הפנימי של הגוש – ניסיון להכיל סדרי עדיפויות לאומיים שונים מבלי להרחיק חברי מפתח. עם זאת, היעדר צעדים בר-פעולה מסתכן בצמצום ההצהרה למחווה סמלית ולא למפת דרכים קונקרטית לשינוי.

סדר יום כלכלי: דה-דולריזציה ויוזמות פיננסיות חדשות

עצמאות כלכלית מהמערב הייתה נושא מרכזי בקאזאן, עם דגש מיוחד על הפחתת ההסתמכות על הדולר האמריקאי. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע הקמת בורסת תבואה BRICS כדי לייצב את מחירי המזון ולשפר את ביטחון המזון בתוך הגוש, בעוד שמערכת BRICS Pay שהייתה לו צפויה – פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין לעסקאות חוצות גבולות באמצעות מטבעות לאומיים – הייתה מוקד נְקוּדָה. יוזמות אלו מכוונות לאתגר את הדומיננטיות הפיננסית המערבית ולספק לחברי BRICS אוטונומיה כלכלית רבה יותר.

עם זאת, יצירת אלטרנטיבה אמינה למערכות פיננסיות מבוססות מציבה אתגרים מהותיים. המורכבות הטכנית של מערכת תשלומים מבוססת בלוקצ'יין, בשילוב עם סטנדרטים רגולטוריים משתנים בין חברי BRICS, מסבכים את הפיתוח של רשת פיננסית מאוחדת. הגישה הזהירה של הודו לדה-דולריזציה, המושפעת מהקשרים הכלכליים המשמעותיים שלה עם מדינות המערב, ממחישה את הקשיים בגיבוש אסטרטגיה כלכלית מגובשת בתוך BRICS.

שיתוף פעולה מדיני וביטחוני: איזון אינטרסים שונים

פסגת קאזאן הדגישה את העניין של BRICS בשיתוף פעולה מדיני וביטחוני, כאשר רוסיה וסין מובילות את הקריאות לסדר עולמי רב קוטבי יותר. שתי המדינות השתמשו בפסגה כדי להדגיש את השותפות האסטרטגית שלהן, והציגו אותה כמודל לשיתוף פעולה לא מערבי. עם זאת, הזהירות הדיפלומטית של הודו ניכרה לאורך כל הדיונים, ומשקפת את חוסר הרצון שלה ליישר קו מלא עם אג'נדה אנטי-מערבית שעלולה לסכן את שותפויותיה עם ארצות הברית ואירופה. אמביוולנטיות זו באה לידי ביטוי בהחלטת הפסגה להימנע מהתייחסויות ישירות לנושאים שנויים במחלוקת, כמו מלחמת אוקראינה, שאיימה להחריף את הפילוגים הקיימים בתוך הגוש.

תפקידם של חברי מפתח: רוסיה, סין והודו

רוסיה: דחף לרלוונטיות עולמית

ההנהגה של רוסיה באירוח הפסגה ב-2024 הדגישה את נחישותה להשתמש ב-BRICS כפלטפורמה להתמודדות עם השפעה מערבית, במיוחד בעקבות הסנקציות המתמשכות והבידוד הגיאופוליטי. ההצעות של הנשיא פוטין לחילופי תבואות BRICS ויצירת מערכות פיננסיות חלופיות משקפות את המטרה ארוכת השנים של רוסיה להפחית את התלות בשווקים המערביים ולהבטיח ריבונות כלכלית. התיאום של מוסקבה עם בייג'ין בנושאי עצמאות פיננסית ורב-קוטביות היה מאפיין מכריע של הפסגה. עם זאת, עמדתה האסרטיבית של רוסיה מסתכנת בהרחקת חברות כמו הודו, שנזהרות מהסתבכויות שעלולות לסכן את האסטרטגיות הגיאופוליטיות הרחבות יותר שלהן.

סין: שחקן אסרטיבי עם חזון אסטרטגי

השתתפותה של סין בקאזאן הדגישה את שאיפותיה לעצב מחדש את הארכיטקטורה הפיננסית הבינלאומית ולהפחית את ההשפעה הכלכלית המערבית. תמיכתו של הנשיא שי ג'ינפינג במערכת ה-BRICS Pay והקריאה לגיוון פיננסי תואמת את האסטרטגיה הרחבה יותר של סין של הצהרת מנהיגות בממשל העולמי. עם זאת, האסרטיביות של בייג'ינג – יחד עם עוצמתה הכלכלית הגוברת – מציבה אתגרים משלה ללכידות BRICS. חברים קטנים יותר עשויים להרגיש מואפל על ידי התפקיד הדומיננטי של סין, בעוד שהחששות הגיאופוליטיים של הודו לגבי ההשפעה הסינית מוסיפים עוד שכבה של מורכבות לדינמיקה הפנימית של הגוש.

הודו: המתווך הזהיר

עמדתה של הודו בפסגת קאזאן התאפיינה בזהירות דיפלומטית. בעוד ניו דלהי תומכת בקריאות של BRICS לסדר עולמי שוויוני יותר, היא נזהרת לא לנתק קשרים עם בעלות ברית מערביות. הגישה הזהירה של הודו לדה-דולריזציה משקפת את הצורך שלה לאזן בין שותפויות כלכליות עם המערב והדרום הגלובלי. במקביל, המתיחות הגיאופוליטית של הודו עם סין – במיוחד על רקע סכסוכי גבולות והשפעה אזורית – תורמים לקשיים בגיבוש אסטרטגיית BRICS מאוחדת. הדגש של ראש הממשלה נרנדרה מודי על שיתוף פעולה כלכלי ולא על התאמה גיאופוליטית ממחיש את רצונה של הודו לשמור על גמישות בתוך נוף גלובלי מורכב.

הרחבת BRICS: הזדמנות או הישג יתר?

להחלטה לקבל את פני 13 מדינות שותפות חדשות בקאזאן יש פוטנציאל להגדיר מחדש את התפקיד הגלובלי של BRICS, אבל היא גם מציגה אתגרים. הכללתן של מדינות מגוונות כמו אלג'יריה, טורקיה ואיראן משקפת את שאיפתה של BRICS לייצג פלח רחב יותר של הדרום הגלובלי. עם זאת, הגיוון הזה עלול להחריף את הפילוגים הפנימיים, במיוחד כאשר חברים חדשים מביאים גיאופוליטיקה ויריבויות משלהם.

השתתפותה של טורקיה כשותפה, למרות היותה חברה בנאט"ו, מדגימה את פעולת האיזון הגיאופוליטית שעל BRICS לבצע. הוא משקף את נכונות הגוש לעסוק במדינות בעלות בריתות מורכבות, אך גם מדגיש את הקושי לשמור על כיוון אסטרטגי עקבי.

החברות המלאה של איראן עולה בקנה אחד עם הרטוריקה האנטי-מערבית של BRICS, אך היא מציגה מתחים עם חברים עתידיים פוטנציאליים כמו ערב הסעודית. בעוד שסעודיה הוזמנה בעבר להצטרף ל-BRICS והשתתפה כמשקיפה, היא לא נקטה בצעד של חברות מלאה בקאזאן – החלטה שמדגישה את האיזון העדין שעומד בפני BRICS בניהול יריבות במזרח התיכון. ההיסוס של ערב הסעודית מדגיש את אי הוודאות סביב המערך הגיאופוליטי של BRICS, במיוחד כאשר הגוש מבקש להתרחב מבלי להרחיק שחקנים אזוריים מרכזיים.

באופן דומה, פרישתה של ארגנטינה מההצעה שלה לחברות ב-BRICS, למרות ההתלהבות הראשונית שלה, מצביעה על האתגרים של שמירה על מחויבות ארוכת טווח מצד חברים פוטנציאליים. על פי הדיווחים, החלטתה של ארגנטינה לסגת לאחור הושפעה מלחצים כלכליים מקומיים וחששות לגבי התיישרות קרובה מדי לגוש שנותר כל כך מגוון מבחינה אידיאולוגית. היסוס זה מדגיש את השיקולים המורכבים שעל מדינות לשקול כאשר בוחנים חברות ב-BRICS.

התפתחויות אלו ממחישות את המתח המרכזי של התרחבות ה-BRICS: איזון בין הכללות לבין קוהרנטיות. ככל שהגוש גדל, מודל קבלת ההחלטות שלו המבוסס על קונצנזוס – שנועד להתאים למגוון אינטרסים – מסתכן בהפיכתו למסורבלת יותר ויותר. ניהול המגוון הזה מבלי לערער את האפקטיביות של BRICS נותר אתגר אדיר, שמעלה שאלות קריטיות לגבי האם הגוש יכול לתפקד כישות מלוכדת בנוף גיאופוליטי מפוצל.

האם BRICS יכול להגשים את שאיפותיה?

פסגת קאזאן 2024 הייתה רגע של הבטחה וסכנה עבור BRICS. מאמצי הגוש להציג חזית אחידה ולאתגר את ההגמוניה המערבית ניכרו ביוזמות הכלכליות השאפתניות שלו, בקריאות לרפורמה בממשל העולמי ובהכללת שותפים חדשים. עם זאת, הפסגה הדגישה גם את האתגרים העמוקים של ניהול קואליציה המאופיינת באינטרסים מגוונים וביחסים גיאופוליטיים מורכבים.

כדי ש-BRICS תגשים את שאיפותיה, עליה למצוא דרכים ליישב את ההבדלים הללו תוך שמירה על חזון אסטרטגי ברור ועקבי. עתידו של הגוש תלוי ביכולתו להפוך הצהרות רחבות לפעולות קונקרטיות ולנווט את האיזון העדין בין הרחבת ההשפעה לשימור האחדות. אם BRICS יוכל להתגבר על הסתירות הפנימיות הללו, הוא עשוי להופיע כשחקן משמעותי בעולם רב קוטבי. אם לא, היא מסתכנת להפוך לקואליציה מפוצלת עם השפעה מוגבלת – פורום של נוחות ולא כוח טרנספורמטיבי בפוליטיקה העולמית.