ככל שהלהבות של המלחמה בקנה מידה מלא בין רוסיה לאוקראינה מתעצמות, אנליסטים ומומחים הציעו ארבעה תרחישים עיקריים לאופן שבו הסכסוך הזה עשוי להסתיים.
התרחיש הראשון, המכונה תרחיש המלחמה הממושך, כרוך במעבר הסכסוך למלחמת התשה שמדלגת את המשאבים והכוחות של שני הצדדים. במקרה זה, אוקראינה ממשיכה במאמציה לבנות מחדש בזמן שהמלחמה נמשכת, ובכל זאת היא מתמודדת עם אתגרים גוברים, כולל הגדלת נפגעי שדה הקרב וגל הגירה הולך וגדל.
התרחיש השני רואה סכסוך קפוא, בו הפסקת אש מייצבת את קווי החזית מבלי לפתור סוגיות עמוקות יותר, ומותירה את אוקראינה מחויבת רשמית להחזיר את גבולותיה לפני 1991.
בתרחיש השלישי, אוקראינה משיגה ניצחון באמצעות תמיכה צבאית מערבית מוגברת, ואילצה את הכוחות הרוסים לסגת ולאפשר לאוקראינה להמשיך ברפורמות המאפשרות את שילובו באיחוד האירופי ובנאט"ו.
התרחיש הרביעי והכי נוגע ביותר, בהינתן המגמות הנוכחיות, הוא ניצחון רוסי. זה כרוך באוקראינה לקבל את תנאי רוסיה, ומוליד חלוקה במדינה והכרה בשטחים מסופחים כרוסית. אמנם תרחיש זה נחשב כמעט בלתי אפשרי בשנה שעברה, אך כעת נראה כי הוא נראה יותר ויותר בגלל ההצלחות הגוברות של רוסיה בשדה הקרב, והפחתת התמיכה באוקראינה מאירופה וארצות הברית, עליית התנועות הימניות הקיצוניות באירופה, וחזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב.
ניצחון רוסי מסכן כמה השלכות קשות. זה יכול לעורר משבר פליטים מאסיבי, כאשר עשרות מיליוני אוקראינים מחפשים מקלט באירופה, ולהוסיף למיליונים שכבר נעקרו. אזורים באוקראינה שנכבשו כיום על ידי רוסיה כבר ראו אובדן משמעותי באוכלוסייה. ההערכות מראות כי בין 10 עד 15 מיליון פליטים נוספים יכולים לברוח לאירופה, ולהפעיל לחץ חברתי וכלכלי עצום על מדינות המארחות.
תוצאה כזו תשנה גם את הנוף הפוליטי והאסטרטגי של אירופה. הרעיון המופלא של התפייסות עם "רוסיה חדשה", במיוחד בבירות כמו פריז וברלין, ינטוש. ממשלת אוקראינה זמנית בגלות תופיע מוורשה או עיר אירופית אחרת. מדינות אירופה, שרבות מהן התנגדו להגדיל את תקציבי הביטחון אפילו בלחץ של ממשל טראמפ, ייאלצו להשקיע רבות ביכולות הצבאיות כדי להתמודד עם שאיפות ההתרחבות של רוסיה.
סכסוכים חדשים באירופה יהפכו גם הם סבירים יותר. הניצחון של רוסיה באוקראינה עלול להעביר את מוסקבה כדי להמשיך בתביעות טריטוריאליות נוספות. אמצעי התקשורת והאסטרטגיות הרוסיות כבר דנים בגלוי בהחייאת התהילה הקודמת של האימפריה, מה שהופך שאיפות כאלה למטרה לדאגה רצינית במדינות כמו פינלנד ופולין. אף על פי שבנייה מחדש של האימפריה הרוסית עשויה להיראות לא מציאותית בהתחשב באתגרים הנוכחיים, עצם האיום של סדר יום כזה יוצר אקלים של מתח מוגבר.
באופן גלובלי, ההצלחה של רוסיה באוקראינה תסמל שינוי בדינמיקת הכוח, תוך סימון ירידת הדומיננטיות המערבית. המלחמה של פוטין לא נוגעת רק לשליטה באוקראינה; מדובר גם באתגר את הסדר הגלובלי בהובלת ארצות הברית. במאמץ זה, סין מתגלה כבעלת ברית מרכזית, ומשתפת את האינטרס של רוסיה לערער את ההשפעה המערבית כדי לשפר את עמדתה על הבמה הגלובלית.
האזהרה של ראש ממשלת יפן לשעבר פומיו קישידה כי "אוקראינה היום יכולה להיות מחר במזרח אסיה" מדגישה את ההשלכות הגלובליות של ניצחון רוסי. בדומה למפלי סייגון וקאבול, תוצאה כזו תתפרש כסימן לכוח היורם של ארצות הברית, והתיאבון להרפתקאות בקרב שחקנים שונים ללא ספק יגדל.
ההשלכות של ניצחון רוסי יהיו קטסטרופליות עבור אוקראינים, הרסניים לביטחון אירופי, ויציבות עמוקה לשאר העולם. כדי שהאירופה תבטיח הישרדות משלה, היא לא יכולה לאפשר לזה לקרות, גם אם פעולה זו דורשת הסלמת הסכסוך לרמות עוצמה חדשות.
