חות'ים יוצאים ממשבר משלוח הים האדום ללא פגע

מאז שנכנסו לסכסוך ישראל-חמאס בסוף 2023, החות'ים צברו בהתמדה כוח צבאי ומנוף פוליטי. המלחמה הובילה את גיוסם, והגדילה את כוחותיהם מ -220,000 משוערים בשנת 2022 לכ -350,000 עד סוף 2024. דריסת הרגל שלהם בצפון תימן רק התחזקה, תוך שהיא מציגה שבטים מקומיים וקבוצות פוליטיות המתיישרות עם עמדתם האנטי-ישראלית. היכולת של הקבוצה למנף סכסוכים אזוריים לרווח פוליטי וצבאי עוררה חששות מפני היציבות הפנימית של תימן והביטחון האזורי הרחב יותר.

שחקן צבאי מתוחכם יותר ויותר באזור הים האדום

הכוח הצבאי של החות'ים התרחב בתמיכה משמעותית של איראן, מה שסיפק להם טכנולוגיית טילים ומזל"ט מתקדמים. ארסנל שלהם כולל כעת את טיל Hatem-2, טיל האנטי-ספינות ASIF ומל"טים מתוצרת איראן, ומאפשר להם להכות יעדים במרחקים ארוכים, כולל ספינות מלחמה ישראל, ארה"ב ובריטניה, ונתיבי סחר ימיים קריטיים בים סוף מפרץ עדן. הדוקטרינה הצבאית של הקבוצה התפתחה מעבר לטקטיקות גרילה מסורתיות, ואימצה אסטרטגיות הדומות לפרוקסי האזוריים האחרים של איראן, כמו חיזבאללה וחמאס. התפתחות זו כוללת שימוש בלוחמת מזל"ט נחיל, מכות טילים מונחים מדויקים והסתמכות הולכת וגוברת על טקטיקות לוחמה אלקטרוניות כדי להתמודד עם מערכות הגנה אוויר וטילים. החות'ים פיתחו גם אסטרטגיות פריסה מתוחכמות, תוך שימוש בפלטפורמות שיגור סלולריות, אזורי חוף ומתקני אחסון תת -קרקעיים קבורים עמוק.

מאז נובמבר 2023, הקבוצה השיקה יותר ממאה פיגועים בים האדום, תוך שהיא משבשת משמעותית את המשלוח המסחרי, עיכבה בין רשתות האספקה ​​העולמיות והניעה תגובה בינלאומית. קמפיין זה שימש מטרות כפולות: הקרנת כוח על הבמה הבינלאומית תוך חיזוק הלגיטימיות הפנימית על ידי הצגת עצמם כמגיני פלסטין ותימן.

למרות תקיפות אוויריות עקביות ובריטניה המכוונות למלאי הנשק שלהם, החות'ים הוכיחו עמידים. היכולת שלהם לפזר נכסים צבאיים על פני תשתיות אזרחיות, מיקומים מרוחקים ומתקנים תת-קרקעיים שקשה לגזור, הפכה את המאתגרים להתערבויות צבאיות מערביות לספק מכות מכריעות. הסתמכותם על לוחמה א -סימטרית, יחד עם המשך התמיכה הצבאית והלוגיסטית של איראן, הבטיחה את המשך יכולתם לפתוח בהתקפות למרות לחץ חיצוני. בנוסף, הקבוצה שיפרה את יכולות הלוחמה הימית שלה, ופרסה סירות בלתי מאוישות נפיץ ומכרות ים כדי לאיים על נתיבי משלוח וכוחות ימיים הפועלים באזור.

חלק מרכזי ב"ציר ההתנגדות "של איראן

היישור האידיאולוגי של החות'ים עם איראן, חיזבאללה וחמאס – המכונה לעתים קרובות "ציר ההתנגדות" – חיזק את עמדתם הן אזורית והן מקומית. הרטוריקה האנטי-ישראלית והאנטי-אמריקאית שלהם מהדהדת עמוק בתימן, שם התמרמרות כלפי המעורבות המערבית באזור נפוצה. הם ניצלו את הרגש הזה כדי למסגר את עצמם כמגיני ריבונותו של תימן והגורם הערבי הרחב יותר, מה שמוצב עוד יותר את הלגיטימיות המקומית שלהם.

התערבותם בסכסוך ישראל-חמאס, בפרט, אפשרה להם לגייס תמיכה ציבורית מוגברת, מכיוון שהם נתפסים כמעורבים באופן פעיל במאבק נגד התוקפנות המערבית והישראלית הנתפסת. נרטיב זה איפשר לחות'ים לאחד את אחיזתם על תימן הצפונית, לשולל עוד יותר יריבים פוליטיים ולהתנגד לסיעות.

תקיפות אוויריות ישראליות נגד עמדות חות'יות הגבירו עוד יותר את הערעור הלאומני שלהם, מה שמאפשר להם למסגר את עצמם כמתנגד ישיר של ישראל ושחקן מפתח בסכסוך הרחב במזרח התיכון. שביתות אלה, במקום להחליש אותם, סיפקו לחות'ים בהצדקה רבה יותר לתמיכה ולגייס לוחמים נוספים. בינתיים, הממשלה המוכרת בינלאומית (IRG) נותרה חלשה ומקוטעת, נאבקת במאבקי כוח פנימיים וחוסר התנגדות צבאית מתואמת.

מועצת המעבר הדרומית (STC), השולטת בחלקים של דרום תימן, לא הצליחה לתאם ביעילות עם פלגים אנטי-חותמים אחרים, מה שהופך את הממשלה לרגישה לקרוס. אי -סמירה פוליטית מתמשכת זו מספקת לחות'ים הזדמנויות להרחיב את השפעתן דרומה, וממוקדות ערים משמעותיות אסטרטגיות וכלכליות כמו מריב וטייז. אם הם ימשיכו בהתרחבותם הטריטוריאלית, הם יכולים להפעיל שליטה רבה עוד יותר על משאבי האנרגיה הקריטיים של תימן, מה שיבצע עוד יותר את עמדתם ככוח הדומיננטי במדינה ולהגדיל את כוח המיקוח שלהם בכל משא ומתן לשלום עתידי.

חות'ים ביצעו תגמול מערבי בעקבות משבר משלוח הים האדום

התקפות חות'יות על נתיבי משלוח ים אדום הסלימו באופן משמעותי את המתחים הגיאו -פוליטיים, מה שגרם לתגובה צבאית וכלכלית מצד ארצות הברית ובעלות בריתה. בתחילה, החות'ים טענו כי ההתקפות שלהם הופנו לספינות הקשורות בישראל, אך מיקולם חסר הבחנה יותר ויותר של ספינות מסחריות הוביל לתנודתיות אזורית רחבה. היכולת שלהם לאיים על מסלולי סחר ימיים מכריעים, כולל אלה המשמשים להובלת נפט וסחורות, אילצה את מעצמות המערב להגיב. הקמת סיורים ימיים רב -לאומיים שמה לה למטרה להרתיע את התקפות נוספות ולהגן על נתיבי שילוח חיוניים, אך האתגרים נותרו בנטרול מלא של האיום החות'י.

התגובות המערביות היו עד כה הגנתיות, עם פעולות פוגעניות מוגבלות נגד אזורים בשליטת חות'ים. בעוד שתקיפות אוויריות מיקדו אתרי שיגור טילים, מערכות מכ"ם ומתקני אחסון, הם לא השפילו משמעותית את היכולות הצבאיות הבסיסיות של החות'ים. נהפוך הוא, הקבוצה הוכיחה יכולת הסתגלות על ידי העברת נכסים לעתים קרובות, שימוש בטקטיקות פגע וברח וניצול מבני פיקוד מבוזרים כדי לקיים פעולות למרות לחץ חיצוני. בנוסף, המשך התמיכה הלוגיסטית והטכנית של איראן אפשרה לחות'ים לשכלל את אסטרטגיות ההתקפה שלהם.

מסתכל קדימה

נראה כי החות'ים מוכנים להמשיך בקמפיין הים האדום שלהם ובשביתות לסירוגין בישראל, במיוחד כל עוד המצב בעזה נותר בלתי פתור. היכולת שלהם לשמור על אחדות פנימית למרות חלוקות שבטיות ופוליטיות היסטוריות מרמזת כי הם יישארו כוח דומיננטי בתימן. חוסר הרצון של סעודיה לעסוק בהתערבות צבאית רחבה מחודשת מחזק את ידם, מה שהופך את התרחבות לתימן הדרומית יותר ויותר.

עם זאת, שאיפות אלה נושאות סיכונים פוטנציאליים. דחיפה רחוק מדי לדרום יכולה לעורר התערבות מחודשת מצד שחקנים אזוריים כמו איחוד האמירויות, אשר תחומי העניין שלהם טמונים בהבטחת נתיבי סחר ימיים לאורך הים הערבי ובשליטה על נמלי תימן. בנוסף, הרחבת חות'ים מוצלחת עשויה ליצור ואקום אבטחה שקבוצות כמו אל-קאעידה בחצי האי הערבי (AQAP) ו- ISIS יכלו לנצל, מה שמסבך עוד יותר את סביבת האבטחה השברירית של תימן. נוכחותם של פלגים מרובים, כולל הבדלנים הדרומיים ומיליציות שבטיות, מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות, מה שעלול להוביל לסכסוכים טריטוריאליים ממושכים וחוסר יציבות.

דאגה מרכזית נוספת היא האפשרות להתערבות בינלאומית מוגברת, אם פעולות החות'יות יתחילו להשפיע באופן משמעותי על האינטרסים הכלכליים והביטחוניים המערביים. הים האדום נותר עורק סחר עולמי קריטי, והמשך שיבושים של חות'ים עלול לעורר תגובה מוסלמת מצד ארצות הברית, בריטניה ושחקנים בינלאומיים אחרים. בעוד שמדינות אלה נקטו בעיקר עמדה תגובית, קמפיין מורחב נגד נכסים מסחריים וצבאיים יכול לדחוף אותם לעבר התקשרויות צבאיות חזקות יותר, ולהעביר את דינמיקת הסכסוך בדרכים בלתי צפויות. בנוסף, כל הסלמה נוספת עלולה להתאמץ במאמצים דיפלומטיים לייצב את תימן, ולהשאיר את המדינה פגיעה עוד יותר ללוחמה ממושכת וקריסה כלכלית.

מצד שני, התערבות בינלאומית משמעותית לא בהכרח לא תתרחש. אף על פי שהחות'ים גורמים לבעיות בים סוף, ארה"ב ובעלות בריתה עשויים שלא לרצות להיות מעורבים עמוק מדי בסכסוך אחר שנמשך. במקום להעלות פעולה צבאית ישירה, הם יכלו להישען על לחץ דיפלומטי, סנקציות כלכליות או מלווים ימיים לייצוב זרימת הסחר מבלי להסלים את המצב. יש גם את הסיכון שתגובה צבאית חזקה יותר יכולה לעורר את איראן או לערער את האזור עוד יותר, ולגרום למדינות המערב לחשוב פעמיים לפני שצולל. לבסוף, יהיה פיתוי לדחות לסעודיה ולאיחוד האמירויות ולתת להם לקחת את ההובלה כך באשר להימנע ממעורבות ישירה.