אילון מאסק, היזם המיליארדר הידוע במהפכות שהוא מבצע בתעשיות כמו חלל ותחבורה חשמלית, מציב לעצמו אתגר חדש ולא צפוי: הפחתת ההוצאות הפדרליות בארה"ב. אך, כמובן, הוא לא בחר בדרכים המסורתיות. במקום להסתמך על כלכלנים או מחליטי מדיניות, מאסק בחר לגייס טכנולוגים ומשקיעים על מנת להתמודד עם המטרה השאפתנית של הפחתת 2 טריליון דולר מהתקציב הפדרלי.
חזון נועז לייעול ממשלתי
הצעת מאסק ממוקדת בהקמת מחלקת ייעול הממשלה (DOGE), קבוצת ייעוץ חיצונית שמטרתה לזהות ולחסל את היעילות הנמוכה בהוצאות הפדרליות. בשיתוף פעולה עם היזם ווויק רמסוואמי, מאסק החל להרכיב צוות של כוכבים בתעשיית הטכנולוגיה על מנת להניע את היוזמה הזו.
היעד? הפחתת תקציב עצום של 2 טריליון דולר עד ל-4 ביולי 2026, יום העצמאות ה-250 של ארה"ב. המספר הזה—2 טריליון דולר—הוא מדהים, במיוחד כאשר התקציב הפדרלי הנוכחי עומד על 7 טריליון דולר.
צוות שנבנה על בסיס מומחיות טכנולוגית
רשימת חברי צוות DOGE כוללת שמות מוכרים מעמקי סיליקון ואלי. בין המגויסים נמצאים אנטוניו גראסיאס (מנהל לשעבר בטסלה), סטיב דייוויס (The Boring Company), ג'ו לונסדייל (מייסד-שותף של Palantir) ומרק אנדריסן (משקיע הון סיכון). הרשימה גם כוללת דמויות שנוי במחלוקת כמו טרביס קלאניק, מנכ"ל אובר לשעבר.
מה שמעניין הוא שלחלק מהאנשים האלה אין ניסיון ישיר בממשל, אלא הם מביאים עימם מומחיות ב-טכנולוגיה, חדשנות וייעול תהליכים—כישורים שלדבריו של מאסק, יכולים להציע נקודות מבט חדשות על רפורמות בממשל.
האם השאיפה הזאת אפשרית?
למרות שהחזון של מאסק משך תשומת לב רבה, הוא גם עורר לא מעט ספקות. מומחים טוענים כי התוכנית פשטה יתר על המידה את המורכבות של ניהול הממשל הפדרלי. ריצ'רד ג'יי פירס, פרופסור מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, טוען כי ביטול רגולציות קיימות או קיצוץ בתקציב הוא הרבה יותר מסובך ממה שמאסק ורמסוואמי מציעים. "הגישה שלהם מתעלמת מהמסגרת המשפטית המורכבת ומהתלות הכלכלית שמיוחסת לתוכניות פדרליות," אמר פירס.
כמו כן, ישנם תחומים כמו ביטוח בריאות וסוציאל סיקיוריטי שהם רגישים פוליטית ויכולות לגרום להתנגדות ציבורית ומחוקקת במקרה של קיצוץ.
הימור גבוה על קיצוץ בהוצאות
ההשלכות של הצעות DOGE עשויות לחרוג מעבר לתקציב הפדרלי. הרבה עסקים ומקומות עבודה תלויים בהוצאות הממשלה ורגולציות. קיצוצים נרחבים עלולים להפר את תחומים כמו בריאות, הגנה ותשתיות, ולהשפיע על הכלכלה באופן נרחב ברחבי המדינה.
מאסק, עם זאת, נראה שאינו חושש. הוא רואה את DOGE לא כגוף שמקבל החלטות, אלא כמכונה חשיבתית שתספק המלצות כיצד לייעל את הממשל. גם עם תמיכה משותפים פוליטיים כמו דונלד טראמפ, רעיונות הקבוצה עדיין יצטרכו לעבור דרך פיקוח ממשלתי לפני שיתממשו.
האם DOGE תוכל לעמוד בציפיות?
הדרך למטרה, במיוחד עם היעד הדחוק של 2026, עלולה להיות קשה מאוד. קיצוץ של 2 טריליון דולר דורש רפורמות אגרסיביות, שיכולות להשפיע על תוכניות פופולריות וקריטיות. בעוד שטראמפ נשבע שלא יגע בסוציאל סיקיוריטי ובמדיקר, עדיין לא ברור היכן יגיעו קיצוצים דרסטיים כאלה.
נראה כי דמות כמו מרג'ורי טיילור גרין, חברת קונגרס רפובליקנית, עשויה להיות מועמדת לפיקוח על הפרויקט, מה שמוסיף עוד שכבת מחלוקת ליוזמה.
העתיד: בין טכנולוגיה למסורת
המהלך של מאסק בתחום הרפורמות התקציביות משקף את האמונה שלו בכוח השינוי של טכנולוגיה וחדשנות. אך השאלה הגדולה היא האם הגישה הבלתי רגילה של DOGE תוכל להוביל לתוצאות משמעותיות. המומחים טוענים שפתרון בעיות במערכת מורכבת כל כך כמו ממשלת ארה"ב דורש יותר מיצירתיות של סיליקון ואלי—דרושה הבנה מעמיקה של מדיניות, חוק ושירותים ציבוריים.
בכל מקרה, הרצון של מאסק לאתגר את המצב הקיים עשוי לעורר שיחות חדשות על הדרך בה אנו מנהלים את כספי הציבור. כשתחילת הדרך של DOGE תצא לדרך, כל העיניים יהיו נשואות למאסק ולקבוצתו, לראות אם האסטרטגיות המהפכניות שלהם יצליחו ליצור שינוי אמיתי או אם זה יהיה רעיון נועז נוסף שלא יגיע לפוטנציאל המלא שלו.
