כשאנחנו חושבים על אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, לרוב אנחנו מדמיינים מוח גאוני שמייצר רעיונות חדשניים ופורצי דרך. אבל מה אם הייתי אומר לכם שדפוסים מסוימים—שנראים טריוויאליים לחלוטין—עשויים להצביע על גאונות אינטליגנטית? מחקרים ודעות מומחים מצביעים על מספר התנהגויות שנמצאות לעיתים קרובות אצל אנשים בעלי פוטנציאל קוגניטיבי גבוה, בדרך כלל מבלי שהם אפילו מודעים לכך. הרגלים אלו לא מבטיחים אינטליגנציה, אך הם לרוב מזוהים איתה. בואו נבחן ארבעה הרגלים כאלו, שיכולים להיראות לכם מוכרים אצל המוחות המבריקים ביותר.
הרגל 1: אובססיה לתשוקה
אחד המאפיינים המרתקים של אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה הוא התשוקה האובססיבית שלהם למשהו. לדברי ד"ר קרייג רייט, חוקר בתחום הגאונות, רגע ה-"יוריקה" שמסמל את גילוי הרעיון הגדול הוא לרוב תוצאה של תקופה ארוכה של בשילה מחשבתית ועבודה אינטנסיבית, שהניעה את האובססיה. אנשים בעלי פוטנציאל אינטליגנטי גבוה לעיתים קרובות שוקעים לעומק בנושאים או פעילויות מסוימות, בין אם מדובר באהבה ללמידה, תחביב מיוחד או שאיפה מקצועית. ההתמחות הבלתי פוסקת בידע והשאיפה לשלוט בתחום מסוים מובילים לפריצות דרך ולפתרונות יצירתיים.
תחשבו על חדשנים מפורסמים כמו אלברט איינשטין או סטיב ג'ובס—הם לא גילו את רעיונותיהם הגדולים ביום אחד. הם השקיעו שנים בשיפור המיומנויות שלהם, מונעים על ידי תשוקה עזה שהניעה את הגאונות שלהם. עבור אנשים בעלי הרגל זה, האובססיה לא נובעת ממציאת תחום מצומצם אלא מהבנה עמוקה של תחום אחד, לעיתים קרובות עם חשיבה לטרלית—יכולת לראות דפוסים וקשרים שאחרים עלולים לפספס.
הרגל 2: לעיסת ציפורניים ופרפקציוניזם
זה עשוי להיראות טריוויאלי, אך לעיסת ציפורניים או צורות אחרות של הרגעת עצמי קשורות לפעמים לפרפקציוניזם, מאפיין שנמצא לעיתים קרובות אצל אנשים אינטליגנטיים מאוד. לפי Psychology Today, לעיסת ציפורניים היא לעיתים סימן לחרדה, אך היא יכולה גם להעיד על רצון לפורפקטציה. סילביה ססטרה-ריבה, פרופסור לפיתוח קוגניטיבי, מציינת כי פרפקציוניזם הוא מרכיב קריטי בהשגת מצוינות, במיוחד אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.
הפרפקציוניסטים נוטים להקפיץ את עצמם מעבר לגבולות הרגילים כדי להשיג רמה של איכות שמשקפת את יכולת האינטלקט שלהם. התהליך עשוי להיות מעיק מנטלית, ופעולות כמו לעיסת ציפורניים עשויות להיות דרכים בלתי מודעות להתמודד עם החרדה שנובעת מהמאמץ המתמיד להיות הכי טובים. למרות שזו עשויה להיראות הרגל שלילי, הוא משדר ממד של התמקדות עצמית ושאיפה לגדולה.
הרגל 3: העדפה לעבוד לבד
האם שמתם לב שכמה מהאנשים החכמים ביותר מעדיפים לעבוד לבד? זה לא מקרי. מחקרים מראים כי אנשים בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה לעיתים קרובות מעדיפים עבודה לבד בגלל רגישותם המוגברת לגירויים חיצוניים. מחקר של המכון קרולינסקה בשוודיה מצא שאנשים בעלי יכולות קוגניטיביות עליונות מרבים להרגיש מוצפים מרעש חזק, אור חזק או מרחבים צפופים. כתוצאה מכך, הם נוטים לבחור בסביבות שקטות ומבודדות בהן הם יכולים להתרכז ללא הסחות דעת.
ההעדפה לבד אינה קשורה לבידוד, אלא היא דרך עבורם להתרכז לעומק ולעבד מידע בצורה יסודית יותר. עבודה לבד מספקת להם את המרחב המנטלי הנדרש כדי לעסוק בחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות יצירתי ללא הפרעות חיצוניות.
הרגל 4: דיבור עצמי
זה עשוי להיראות מוזר, אך דיבור עצמי הוא הרגל נפוץ אצל אנשים אינטליגנטיים מאוד. התנהגות זו, הידועה בשם שיחה עצמית, הוכחה כמשפרת את הזיכרון, הריכוז והתהליכים הקוגניטיביים. למעשה, אלברט איינשטין היה ידוע בכך ששוחח עם עצמו, חזר על מילים ורעיונות בקול רם כדי לעזור לארגן את מחשבותיו.
מחקרים מאוניברסיטאות ויסקונסין ופנסילבניה מצאו כי משתתפים שדיברו עם עצמם הצליחו להיזכר בחפצים ולהשלים משימות בצורה יותר יעילה. כשאנחנו מדברים בקול רם על מחשבותינו, אנו מפעילים תכונות ויזואליות במוח שמסייעות לנו לארגן ולשמור מידע בצורה יותר אפקטיבית. הרגל זה יכול לעזור להבהיר מטרות, לשפר את הביטחון העצמי ואפילו לשפר את כישורי פתרון הבעיות.
סיכום: הרגלים אלו לא בהכרח מגדירים גאונות, אבל הם לעיתים קרובות נוכחים בה
הרגלים אלו, אף שהם לא מבטיחים גאונות, נמצאים לעיתים קרובות אצל אנשים שמפגינים פוטנציאל אינטליגנטי גבוה. בין אם מדובר בהתמקדות אובססיבית בתשוקה, בפרפקציוניזם שמניע את השיפור העצמי, בהעדפה לעבודה לבד, או בפשוט הדיבור עם עצמכם כדי לארגן את המחשבות, כל אחד מהה habits הללו מקושר לגאונות קוגניטיבית. אז, בפעם הבאה שתראו את עצמכם או מישהו אחר עוסק בהרגלים האלו, אל תפסלו אותם כ"דברים מוזרים"—סביר להניח שהם חלק מהסיבה שמאחורי המוחות המבריקים ביותר של זמננו.
