בשנת 2013, מרקו רוביו נשא נאום מדיניות חוץ מתנשא שנועד לאותת על רצינותו לעולם. ברטוריקה מרקיע, הוא נזף את עמיתיו הבידוד שנכנעו ל"פיתוי שווא של המדיניות הפרוטקציוניסטית "והעביר את השימוש של אמריקה בכוח קשה ורך כדי לספק עולם יציב יותר.
"קחו בחשבון את אינספור החיים שהצילנו מהגבילה של האיידס באפריקה באמצעות תוכנית PEPFAR. או קחו בחשבון את הניידות הכלכלית שנוצרה על ידי הסחר וההשקעות האמריקני", כתב רוביו בהערות מוכנות. הוא דיבר על מורשת המדינה המפיצה "חירות, מפעל חופשי וכבוד לזכויות אדם" ברחבי העולם והזהיר כי "חוסר מעורבות אמריקאית מגיע עם מחיר גבוה עוד יותר" מאשר עלות ההסתבכות.
"אם אמריקה תפסיק להוביל," הוא שאל, "מי ימלא את הוואקום שנשאיר אחריו?"
מישהו יודע מה קרה לבחור ההוא?
ביום שישי אמר מזכיר המדינה רוביו לכתבים כי ארצות הברית תחליט "תוך ימים ספורים" אם עסקת שלום בין רוסיה לאוקראינה "ניתנת ללימודים". אם לא, הוא אמר, "אנחנו צריכים להמשיך הלאה."
"זו לא המלחמה שלנו," הוא אמר, על פי הניו יורק טיימסו
דבריו של רוביו הגיעו יום לאחר שנפגש עם גורמים רשמיים באוקראינה ואירופאים, כולל נשיא צרפת עמנואל מקרוןלשיחות ברמה גבוהה על עסקת שלום אפשרית. אבל רוביו הבהיר את זה דונלד טראמפהסבלנות למשא ומתן לשלום הולכת וגוברת. תוך כדי קמפיין לנשיא, טראמפ הבטיח שהוא יסיים את המלחמה תוך יום. רוביו אמר כי הנשיא "בילה 87 יום" בעבודה על החלטה. יהיה רחוק למשא ומתן גיאו -פוליטי מורכב הכרוך במלחמת הדשא הישנה של מאות שנים ודיקטטור אחד חסר רחמים שייקח יותר משלושה חודשים.
בינתיים, טראמפ המשיך לשכתב את ההיסטוריה, וטען שוב ושוב כי נשיא אוקראינה Volodymyr Zelenskyy התחיל את המלחמה. "אתה לא מתחיל מלחמה עם מישהו פי 20 בגודל שלך ואז מקווה שאנשים נותנים לך כמה טילים," אמר טראמפ מוקדם יותר השבוע על פי Axios. לנוכח הוופלינג של ארצות הברית ומשחק האשמה של הנשיא, רוסיה, בימים בינתיים, מתקפת טילים על חרקיב ביום שישי בבוקר שהרג אדם אחד ופצע 82 אחרים, כולל ילדים.
אבל אוקראינה רחוקה מהנושא היחיד עליו הפך רוביו החדש לזיהוי מלא מהסוג הישן.
אותו אדם שבאותו נאום 2013 חגג את הישגיו של פפפר והזהיר מפני נטישה אמריקאית שנשפך למשברים הומניטריים, פיקח כעת על פירוק שיטתי של USAID, הסוכנות שמנהלת את התוכנית.
אותו אדם שבשנת 2013 קרא להדק כרטיסים ירוקים לתעודות סטודנטים זרים מגן כעת על החלטתו לקרוע אותם על ידי מאות.
אותו אדם שאמר אז שעלינו "למצוא דרכים להפוך את תהליך בקשת הוויזה פחות מכביד עבור אלה המעוניינים לנסוע ולעשות עסקים בארצות הברית" טען בשבוע שעבר כי "ביקור באמריקה אינו זכאות. זו זכות."
אותו אדם שבשנת 2013 אמר כי אמריקה חייבת להישאר נאמנה ל"עקרונות המנחים של חירות וזכויות אדם ", מכפילה כעת את הסמכות האמורה של הנשיא לשלוח אנשים שלא הואשמו ולא הורשעו בפשעים כלשהם לגולאג באל סלבדור.
ההסבר היחיד? אחרי הכל הוא לא אותו אדם.
