דמיינו את עצמכם מוצאים אלפי מחשבים נדירים, שזנחו אותם אך הם עדיין פועלים בצורה מושלמת. מה הייתם עושים? בוב קוק, חובב אפל מנוסה ויזם, לקח סיכון במצב הזה בדיוק. הוא רכש 7,000 יחידות של מחשבי אפל ליסה, דגם שכיום כמעט נעלם אך בעבר היה כישלון מבחינת החברה, במטרה לשחזר ולמכור אותם. אך בטוויסט מפתיע, אפל החליטה להתערב, ובסופו של דבר השמידה את כל המחשבים הנדירים הללו. אז מה באמת קרה?
אפל ליסה: כישלון יקר לאפל
בשנת 1983, אפל הציגה את המחשב ליסה, מחשב שאפתני עם ממשק משתמש גרפי ועכבר—תכונות שהיו מתקדמות ביותר לאותו הזמן. אך למרות העיצוב החדשני, ההשקה של הליסה לא הייתה מוצלחת. המחשב סבל מבעיות טכניות משמעותיות, כולל בעיות התחממות עקב העיצוב הקומפקטי, מה שגרם לקריסות תכופות. נוסף על כך, מחירו הגבוה של 9,995 דולר (כ-30,000 דולר כיום) הפך אותו לבלתי נגיש לרוב הצרכנים. באותו זמן, מחשב ה-PC 5150 של IBM, שפעל עם מעבד אינטל 8088, התחיל להוות את הבסיס למחשוב המודרני, והשאיר את הליסה בצל.
כישלון הליסה גרם לאפל לשנות כיוון במהרה. בשנת 1984, החברה פנתה לפיתוח המאקינטוש, מוצר מעודן יותר שהיה עתיד לשלוט בשוק. אך השאלה נשארה פתוחה: מה לעשות עם אלפי מחשבי הליסה שנשארו במחסנים?
בוב קוק: האיש שניסה להציל את אפל ליסה
כאן נכנס לתמונה בוב קוק, ספק מחשבים ייעודי ואיש עסקים שהקים את חברת Sun Remarketing. קוק, שהתמחה בהשגת ציוד שלא נמכר, כבר רכש אלפי יחידות של ה-Apple III, דגם נוסף של אפל שנכשל בשוק. באמצעות מגעים עם אפל, קוק היה יכול לרכוש את היחידות הללו במחיר נמוך, לשפץ אותן ולמכור מחדש.
כאשר קוק ראה הזדמנות עם הליסה, הוא רכש עד 7,000 יחידות. אפל אף אפשרה לו לבצע שינויים במחשבים הפגומים כדי לשפר את ביצועיהם. החברה של קוק השקיעה סכום משמעותי—200,000 דולר—במחקר ופיתוח, כדי ליצור גרסה מחודשת בשם "ליסה פרופשיונל". זה היה נראה כמו הזדמנות מצוינת: קוק היה מעניק חיים חדשים למחשבים שנזרקו, ואפל הייתה נפטרת מהמלאי הלא נמכר.
הפנייה המפתיעה של אפל: אלפי מחשבים נתפסים ומושמדים
אך ברגע שחשב קוק שהפרויקט הולך בכיוון הנכון, אפל שינתה כיוון באופן מפתיע. בספטמבר 1989, אפל דרשה את החזרת המחשבים. לא ניתנה הסבר ציבורי למהלך, וקוק, מול כוחו המשפטי העצום של אפל, לא היה לו ברירה אלא להיענות. שבועות לאחר מכן, משאית שנשלחה על ידי אפל הגיעה למחסן של Sun Remarketing. העובדים טעינו את כל 7,000 המחשבים—אף אחד לא נותר מאחור. היעד? אתר פסולת ב-לוגן, יוטה, שם המחשבים נמעכו ונטמנו.
פרק שנשכח בהיסטוריה של אפל
למה אפל נקטה בצעד כה דרסטי? למרות שהחברה לא סיפקה הסבר ברור, הועלו מספר תיאוריות. ככל הנראה, אפל הייתה מודאגת מתדמיתה ולא רצתה שמחשבים משודרגים ושיש להם תקלות יסתובבו בשוק. החברה תמיד שמרה על שליטה ניכרת על האקוסיסטם שלה, ומכירת יחידות "משופצות" על ידי צדדים שלישיים התנגד לכך.
האירוע המוזר הזה נשאר בעיקר בלתי ידוע עד שהוא נחשף בסרט התיעודי, "ליסה: חבלה של סטיב ג'ובס והקבורה הסודית של אפל" של The Verge. הסרט מציע הצצה מרתקת לתקופה שבה ניהול מלאי לא נמכר לפעמים הוביל להחלטות קיצוניות כמעט חסרות רחמים.
האירוניה של המהפך הסביבתי של אפל
באירוניה, החברה שהייתה אחראית להטמנת אלפי מחשבים, כיום מקדמת את עצמה כמובילה בתחום האחריות הסביבתית. המוצרים האחרונים שלה, כמו ה-Mac mini M4, מיוצרים מ-100% אלומיניום ממוחזר ומפורסמים כ"פחמן ניטרלי". מדובר ביוזמה בהחלט ראויה לשבח—אך היא עומדת בניגוד מוחלט לאלפי מחשבי הליסה של אפל, שהיו נזרקים, נמעכים ונשכחים תחת האדמה.
זהו תזכורת על הדרך הארוכה שעברה אפל, וכיצד המורשת שלה קשורה לא פחות לשינויים ולעיתים גם לטעויות שהיא השאירה מאחור.
