ההתפתחויות האחרונות בייצור פחמימנים ימיים אמורים לעצב מחדש באופן משמעותי את הסיכויים הכלכליים של שתי מדינות אפריקאיות לאורך החוף האטלנטי של היבשת. ב-6 בינואר, סנגל ומאוריטניה חגגו רשמית את תחילת הפעילות בשדה הגז הטבעי Grand Tortue Ahmeyim, פרויקט שהיה בעבודות בשש השנים האחרונות. שדה Grand Tortue Ahmeyim משתרע על הגבול הימי בין שתי מדינות מערב אפריקה. הניצול שלה מובל על ידי קונסורציום של חברות כולל BP, חברת קוסמוס האמריקאית והחברות הממשלתיות SMH ממאוריטניה ופטרוסן הסנגלית. הפרויקט החדש מביא פוטנציאל משמעותי לשינוי כלכלי גם בסנגל וגם במאוריטניה, אבל גם כמה אתגרים ייחודיים.
השפעה על מגזר האנרגיה המקומיס
סנגל מפיקה מאגרי פחמימנים ימיים מאז ששדה הנפט והגז סנגומאר נכנס לרשת ביוני 2024. כמעט 17 מיליון חביות נפט הופקו משדה זה בין יוני לדצמבר, שבמחיר הגולמי WTI של 74.69 דולר הכניס סך של הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, או קצת יותר מ-4% מכל התמ"ג הנומינלי של סנגל בחצי שנה בלבד. זאת בניגוד לייצור הצפוי הראשוני משדה Grand Tortue Ahmeyim ב-2.5 מיליון טון בשנה, אשר בשיעור של 228 דולר ארה"ב לטון, צפוי להסתכם בייצור בשווי של כ-570 מיליון דולר בשנת 2025. כך, בעוד שיש יש תוכניות להגדיל את התפוקה ל-10 מיליון טון עד 2030, לעת עתה, לקידוח מוקדם בשדה גרנד טורטו תהיה השפעה צנועה על כלכלת סנגל בהשוואה לרזרבות הפחמימנים הקיימות שלה.
מאוריטניה לעומת זאת תראה תועלת גדולה משמעותית על בסיס לנפש מאשר סנגל. מאוריטניה היא ביתם של כרבע מאוכלוסיית סנגל עם 4.2 מיליון נפש לעומת 17.3 מיליון בסנגל, וכשליש מהתמ"ג שלה, בערך 10.6 מיליארד דולר ל-31 מיליארד דולר של סנגל. מאוריטניה תפצל את ההכנסות מהשדה על בסיס 50/50, כלומר לפיתוח שדה הגז תהיה השפעה גדולה יותר על כלכלת מאוריטניה כולה. בנוסף, שניים משדות הנפט הגדולים ביותר של מאוריטניה שהתגלו בשנות ה-2000 נסגרו מאז, כלומר, במונחים של פיתוח פחמימנים, מאוריטניה פחות מגוונת מסנגל.
השפעה על כלכלות מקומיות רחבות יותר
בניגוד נוסף למאוריטניה, סנגל נמצאת גם על סף השגת מה שמאוריטניה עדיין לא השיגה: בריחה ממעמד של הכנסה נמוכה. על פי הערכה של MSCI, סנגל נחשבת לשוק "גבולי"; כזו שיש לה מספיק מפותחת מבחינה כלכלית כדי לא לסווג עוד כ"מדינה הכי פחות מפותחת", אבל היא קטנה מדי, ענייה מדי, או שניהם כדי להיחשב ככלכלה מתעוררת מלאה. עתודות הפחמימנים של סנגל ישחקו תפקיד בשינוי זה. בנוסף לשדה סנגומר, הביקוש לפחמימנים סנגליים יהווה בשנים הקרובות אחוז גדול יותר מכלכלת סנגל. עבור סנגל, תהיה לכך השפעה של משיכת השקעות והכנסות נוספות במדינה שהתברכה גם בפוספטים מאלומיניום וסיד וגם בזהב. יתרה מזאת, המוסדות הדמוקרטיים של סנגל חזקים יחסית, שהגיעו לשיא בהעברת השלטון בדרכי שלום לאחרונה בבחירות לנשיאות ולפרלמנט בשנת 2024. אקלים דמוקרטי זה מצביע על כך שתושבי סנגל יכולים להפיק תועלת ממאגרי הפחמימנים המתרחבים במדינה. באופן אידיאלי, מוסדות פוליטיים סנגליים חזקים יכולים לנטרל את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של "קללת המשאבים", אשר פקדה כלכלות עתירות משאבים עם מוסדות עניים כמו ה- DRC או אנגולה, בניגוד גמור למדינות תלויות משאבים עם מוסדות דמוקרטיים חזקים, כמו נורבגיה.
הצורך במוסדות חזקים מודגש על ידי העובדה שמאוריטניה נתקלת בקשיים דומים לאלו העומדים בפני מדינות הסובלות מ"קללת המשאבים". הדרך האחרונה של מאוריטניה לקראת דמוקרטיזציה ראתה בחירות מוצלחות יחסית בשנים 2023 ו-2024. עם זאת, בתרחיש הטוב ביותר, ייקח זמן למדינה לפתח מוסדות חזקים לזוכים בכבוד הן של הציבור המאוריטני והן של הקהילה העסקית הבינלאומית. המשמעות היא שלמרות הפוטנציאל שלה להפוך ליצרנית הגז השלישית בגודלה ביבשת אחרי אלג'יריה וניגריה, מאוריטניה עדיין מתמודדת עם קושי גדול יותר לוודא שהאזרחים הפשוטים ייהנו מפיתוחה. גם לגידול הצפוי בהשקעות הזרות הישירות של המדינה בשדה Grand Tortue יהיו השפעות חיוביות. זה יגדיל את ההון הזמין עבור תעשיית המינרלים במדינה, עליה היא הייתה תלויה, כמו גם מקורות אנרגיה נמוכים כמו רוח, שמש ומפעל מימן ירוק עתידי המתוכנן לעלות לרשת ב-2028. עם כלכלה תלויה מאוד על משאבים מופקים כמו אנרגיה ומינרלים, פיתוח מוסדות פוליטיים יציבים יהיה הכרחי מוחלט לצמיחה בת-קיימא של מאוריטניה לעתיד הנראה לעין.
במבט קדימה, גם מאוריטניה וגם סנגל יראו השפעות חיוביות מפיתוח תחום ה-Grand Tortue. ולמרות שהיתרונות לא יספיקו כדי לשנות באופן קיצוני אף כלכלה בין לילה, ניתן לצפות שההכנסות מהתחום ימשיכו לתדלק את הצמיחה הנפיצה שנראתה בסנגל ב-25 השנים האחרונות ואת ההקלה ההדרגתית של התלות ההיסטורית של מאוריטניה בשוקי הסחורות המסורתיים.
