כשהלינדזי ולנטיין ראתה לראשונה שועל בחצר שלה, היא הייתה נדהמת.
"אני זוכרת את זה כי הייתי ממש מופתעת ואמרתי לעצמי, 'וואו, מעולם לא ראיתי שועל באזור הזה,'" סיפרה ולנטיין לאתר The Dodo. למחרת, השועל חזר — הפעם הוא צעד על המרפסת הקדמית שלה עם שני גורים קטנים אחריו.
השועלים מתנחלים
"יש לי מצלמת פעמון עם חיישן תנועה, כך שצפיתי בהם דרך זה," סיפרה ולנטיין. "הנחתי שהם יישארו קצת מתחת למרפסת… בבוקר קיבלתי, בערך, 100 התראות על תנועה מהמצלמה במהלך הלילה. כשבדקתי, ראיתי עשרות גורים מסתובבים על המרפסת הקדמית והחצר שלי! אז באותו רגע חשבתי, 'אלוהים, מה אני עושה? להאכיל אותם? לעזוב אותם? כמה מהם יש בעצם?'"
ולנטיין צפתה בהשתאות כשהחצר שלה הפכה למעין גן ילדים לשועלים קטנים בתוך לילה אחד. היא ספרה דרך החלון והייתה בהלם לגלות שישנם תשעה גורים קטנים. אמם העבירה אותם לקן מתחת למרפסת של ולנטיין, מה שאומר שהחצר שלה כבר לא הייתה שלה בלבד, ולמרות זאת, זה היה עבורה עונג מוחלט.
אירוח השועלים בחצר
ולנטיין התחילה לראות את משפחת השועלים מספר פעמים ביום והחלה להניח מים טריים וצעצועים עבור הגורים לשחק בהם, דבר שהם אהבו מאוד. היא בילתה כמה שיותר זמן בצפייה בהם ובצילום דרך החלון שלה. זו הייתה הזדמנות נדירה לחזות במשפחה של שועלים גדלים לנגד עיניה, והיא לא התכוונה לבזבז רגע אחד מזה.
למרות שהייתה זו החצר שלה, ולנטיין דאגה לשקול את הנוחות והביטחון של משפחת השועלים בכל צעד שהיא עשתה. היא רצתה שהם ירגישו נוח ובטוח, כדי שישארו והיא תוכל להמשיך לצפות בהם.
"אני כבר לא השתמשתי בדלת הקדמית שלי כדי לא להבהיל אותם," סיפרה ולנטיין. "עם זאת, כשיצאתי מדלת המוסך שלי למכונית בחניה, האם והגורים היו רואים אותי ולא נראה שזה אכפת להם. משום מה, האם לא פחדה ממני. לא פלשתי לשטח שלהם, כך שאני מניחה שהיא לא מצאה בי איום. כך שכל יום למשך כמה שעות, האם הייתה יושבת בחצר ומשגיחה, והגורים היו משחקים במה שהיה הגינה שלי פעם."
הפרידה מהשועלים
יום אחד, האם השועל התבהלה והפסיקה להגיע כמו קודם. היא עדיין עוצרת מדי פעם עם כמה מהגורים, ולנטיין מתמלאת שמחה בכל פעם שהיא מבחינה בהם משתעשעים. היא ידעה שזה לא יימשך לנצח, אבל היא אסירת תודה על הזמן שהיא זכתה לבלות עם משפחת השועלים שהחליטה לשכור את החצר שלה.
