ב ג'ים ונדהיילדעתו, יש "פיתוי" מסוים במציאת כישרון דיווח של כוכבים. מנכ"ל Axios נזכר בקריאה אלכס תומפסוןעבודתו של פוליטיקו, שם הוא סיפק סקופים שהיו "קשים" עליהם ג'ו ביידן, וחושב, בנאדם, אני אוהב את זה. VandeHei והמייסד שלו מייק אלן הזמין את תומפסון לארוחת ערב, שם ניסו לשכנע אותו לקחת את הקפיצה. למרות שלא הצליחו בתחילה, הזוג לא התרצה, פנה אל תומפסון כל חודש ואמר לו, בעצם, "תעקוב אחרי האור. אתה הולך לבוא לכאן. נולדת לעבוד אצלנו. אתה פשוט לא מבין את זה עדיין", נזכרת ונדהיי. זה לקח זמן – כמעט שנתיים מאותה ארוחת ערב ראשונה – אבל תומפסון אכן עקב אחרי האור.
תפסתי את VandeHei ואת אלן, שניהם ותיקים של הוושינגטון פוסט ושחקנים מרכזיים בהשקת פוליטיקו, כדי לדון במצב התקשורת הפוליטית לקראתו דונלד טראמפהנשיאות השנייה של רשתות החדשות שמחפשות כישרונות לסקר את הממשל הנכנס. לאלן ול-VandeHei הייתה יד בטיפוח והדרכת עיתונאים בעלי פרופיל גבוה כמו ניו יורק טיימס' ג'ונתן סוואן ו מגי הברמן, מייסד Semafor בן סמית, מייסדי Punchbowl News ג'ון ברסנהאן, ג'ייק שרמן, ו אנה פאלמר, בין רבים אחרים. התכונה המשותפת לכל הכתבים הללו היא שהם "משקפים תשוקה, רעב, תיאבון, רצון להיות הטוב ביותר", אומר לי אלן. "מה שאתה מחפש הוא הקוד הגנטי הנפוץ. הם אוהבים את מה שהם עושים. אתה יכול לראות את זה", מוסיף VandeHei. ובכל זאת, הוא אומר, "אני מסתכל ברחבי העיר, זה לא שיש 100 אנשים שאשמח ללכת לשכור. יש כמו שלושה."
בפעם הראשונה שהזוג פגש את סוואן, למשל, VandeHei ואלן זוכרים ללחוץ "מיידית" עם הכתב הפוליטי. "בתוך 20 דקות, כנראה 10 דקות של דיבור, הפסקנו את השיחה", נזכר ונדהיי ואמר לו, "נולדת לעבוד אצלנו". VandeHei אומר שהוא עדיין "יעשה הכל" כדי להחזיר את ברבור והברמן, אבל הוא לא נתון באשליות שאף אחד מהם עוזב את פִּי בכל עת בקרוב. בלי קשר, הוא מחזיק בתקווה ששניהם "יום אחד שוב יעבדו עבורנו", הוא אומר לי, "כי אני מאמין שכל האנשים הגדולים צריכים להתאחד מחדש בשלב מסוים".
VandeHei אומר שאקסיוס מוכנה לסקר את הבית הלבן של טראמפ "קלינית, ללא מורא, לא רגשית" וגויס לאחרונה מארק קאפוטו, כתב בעל מקור עמוק בפלורידה, שגם השקיע זמן בפוליטיקו והיה לאחרונה בבולוורק. "עם הנשיא טראמפ, זה מאוד מצבי, מאלתר, והוא יגיב למישהו שהתקשר אליו בטלפון הנייד שלו, מישהו שנתקל בו במזנון במאר-א-לאגו. הם יכולים לשתול רעיון במוחו. זה יכול לגרום להכרזה או פגישה למחרת", מציין אלן. Caputo, בתור "מישהו שמכיר את השחקנים האלה, נמצא איתם בתקשורת מתמדת, יודע איך הם חושבים, יודע איך עולם MAGA פועל, זה הופך בעל ערך אינסופי", הוא מוסיף.
VandeHei טוען שארגונים מסוימים רוצים לכסות את כהונתו של טראמפ כ"חגיגה" ואחרים רוצים לכסות את הנשיאות שלו כ"קצב פשע", בעוד שאקסיוס שואפת לכסות אותו "כמו רופא, מבחינה קלינית. אנחנו לא עושים היפר-ונטילציה, אנחנו לא מנסים לשים את האצבעות על הסקאלה". בפעם הראשונה, הוא אומר, חלק מהתקשורת "היו יותר מדי אמוציונליים", בטענה שחלק גדול מהתעשייה סטה מהעקרונות שלה "לנסות להיות הוגן, לנסות להיות חסר פחד משני הצדדים".
כתבי הבית הלבן מתכוננים לקדנציה סוערת נוספת בתפקיד, ומצפים לפרוסת "הלם ויראה" של פקודות ביצוע. טראמפ הבטיח לבצע גירושים המוניים, אחת מעשרות הבטחות יום 1 שהבטיח על עקבות הקמפיין. עבור התקשורת החדשותית, יש אינדיקציות לשינויים צפויים באגף המערבי, מהמיקום הפיזי של משרד מזכיר העיתונות ועד לסבירות של פרצופים חדשים בחדר התדריכים.
VandeHei ואלן אומרים שהם מעדיפים שהצוות שלהם לא יהיה בחדר התדריכים בכלל. "אנחנו אומרים לכתבים שלנו בכל הנושאים, 'אם אתה מסתכל סביב ויש שם שני כתבים אחרים או יותר, אתה יכול לעזוב'", אומר לי אלן. "אין חדשות."
"המקום שבו מתקיים מבצע העיתונות או מה שהם אומרים או עושים על הכתבים הוא באמת חסר משמעות עבורנו אם הכתבים שלנו עושים את העבודה שלהם", אומר VandeHei ומוסיף, "אנחנו מתחננים לכתבים שלנו לעולם לא ללכת לתדרוך עיתונאים של הבית הלבן… זה חלק ניכר מהיום שלך שאבד."
בעוד שארגוני חדשות בדרך כלל מחלקים מחדש צוות או מגייסים עובדים בעת מעבר מקמפיין לסיקור ממשל נכנס, התקופה שלאחר הבחירות הייתה תזזיתית במיוחד. האוקיינוס האטלנטי חָלוּט מייקל שרר ו אשלי פרקר מִן הוושינגטון פוסט. ה וול סטריט ג'ורנל גם הרים ג'וש דאוזי מה שֶׁלְאַחַר, בַּצַד מרידית מקגרו, גאווין בייד, ו אוליביה ביברס מפוליטיקו. ובעוד קאפוטו הצטרף לאקסיוס מהבולווארק, סופיה קאי עזב את החנות הנוכחית של VandeHei ואלן לפוליטיקו, שגם היא תפסה דאשה ברנס מ-NBC News. מאטה גולד ו טיילר ביפר שניהם ירדו מן ה שֶׁלְאַחַר אֶל ה ניו יורק טיימס, כעורך בוושינגטון וככתב הבית הלבן, בהתאמה.
"אני לא יודע אם אפרש זאת יתר על המידה", אומר לי VandeHei על הנטייה בתעשייה, "אבל בהחלט יש הרבה אנשים שמסתובבים". אלן טוען שלמרות שנראה שיש יותר תנועה מהרגיל, היא "מוגברת הפעם על ידי השינויים שמתרחשים בעסקי המדיה ובאקוסיסטם המדיה".
VandeHei מסכים, מצטט כתבים שנמלטים מהארץ שֶׁלְאַחַר כי הם "לא מרוצים" מהנהגת העיתון. אמנם הוא מודה שאין לו תובנה מיוחדת לגבי המנכ"ל והמוציא לאור וויל לואיסהתוכנית של שֶׁלְאַחַר, VandeHei מחשיב את ניקוז הכישרון האחרון שלהם משמעותי. "אי אפשר להתווכח שהרבה אנשים שהיו טובים, שהיו שם, כבר לא שם", אומר VandeHei. "אז זו בעיה." הוא גם מתנגד ל שֶׁלְאַחַרההחלטה האחרונה של "להפסיק את התרגול הייעודי של פרסום עבור העיתונות שלנו בכל אמצעי התקשורת המסורתיים", ולקטוע את צוות יחסי הציבור שלהם במקום "יחידת כישרונות כוכבים".
"אני חושב שזה מטורף," אומר VandeHei. "אנחנו רוצים להביא את האנשים שלנו החוצה בפלטפורמות המדיה החברתיות, בפלטפורמות המדיה המסורתיות, ככל שנוכל, ואז אנחנו מרוויחים מכך שהם מרוויחים." אבל בסופו של דבר, לואיס היה "ברור שהוא רוצה לשנות באופן קיצוני את שֶׁלְאַחַר, רוצה לשנות את המותג שלה", מציין VandeHei. "אם הוא יכול לשכור אנשים מוכשרים באמת שיכולים לעשות את זה, אז אולי יש לו תוכנית אב ששארנו פשוט לא מודעים לה עדיין".
"ובצד השני, ה וול סטריט ג'ורנל מתחזק בצורה חכמה מאוד," מרים חלק מה של פוסט כישרון, אומר אלן, משבח את העורך הראשי אמה טאקר על "בניית לשכה בדמותה". למרות שהזוג לא מכיר את טאקר בצורה יוצאת דופן, הם נפגשו בקצרה כמה פעמים, ותוך 20 דקות לאחר שדיברו איתה, ונדהיי נזכר שחשב, "הייתי עובד בשביל אמה". היא "הפכה את הפרסום הזה באופן אקספוננציאלי למעניין וחיוני יותר לצרכי הצריכה היומיומיים שלי מבעבר", הוא מוסיף.
כשנשאל על מה צופן העתיד לרדוף שלהם לשעבר, VandeHei ממלמל, "אני שונא לדבר על פוליטיקו", לפני שהוא מודה שהשקע הוא "עדיין שחקן בעיר", וממשיך לפרסם חדשות. "לפוליטיקו יש את אותו אתגר שיש לכולנו, כלומר, האם אתה יכול לאגור מספיק כישרונות מהדרג העליון שביום-יום כותבים דברים שאנשים בעמדות כוח צריכים לקרוא וצריכים להתחשב בהם?" VandeHei טוען. "אז מקל המדידה שצריך להחזיק בו כל פרסום הוא, אתה עושה את זה? יש לך מספיק אנשים לספק את הסחורה?"
"הפרסום היחיד שאני יודע עליו הרבה הוא אנחנו", אומר VandeHei. "אני פשוט מרגיש טוב מאוד עם צוות היל שלנו. אני מרגיש טוב מאוד עם צוות הבית הלבן שלנו". אלן מצלצל, "אם הייתם מפרקים למה Axios מנצחת, אחד המבדילים הגדולים ביותר שלנו, אחת מכוחות העל שלנו, הוא בהירות יתר במשימה שלנו ובמה שאנחנו מספקים. עם הארגונים שדיברנו עליהם, אם תהיה להם בהירות קריסטלית לגבי המשימה שלהם, הם הולכים לנצח".
VandeHei מחווה לעבר חלונות המשרד של Axios – מהם נשקף נוף ישיר של וושינגטון די.סי. – ואומר, "אם אתה חושב על העיר הזו, זה עשוי להיות הרגע הכי חשמלי בהיסטוריה של וושינגטון. באמת, זה המרכז ויהיה המרכז לפחות שנתיים של ממשלה. זה המרכז של עכשיו, העסקים, ומרכז התקשורת". מהמקום של VandeHei במטה שלו בארלינגטון, הדרך לדווח בצורה יעילה כיצד הבירה מעצבת את המדינה בהמשך היא להיות בעל "מומחיות תחום" בממשל, עסקים ותקשורת כדי "להיות מסוגל באמת להסביר לעולם מה קורה ב העיר. ואני חושב ששם אנחנו ייחודיים".
בהתחשב ברוויה של תוכן חדשותי, הוא אומר, "קשה לגרום לאנשים לשים לב לכל דבר". והוא מוסיף, "אם אתה לא מעביר חדשות, אם אתה לא מציע מסגרת אנליטית או מושגית חדשה, אתה פשוט כותב דברים, והשוק של דברים נעלם."
